דווקא כשהשופר לא מגן עלינו, יש הזדמנות להקשיב

ראש השנה השנה חל בשבת, מה שמונע תקיעה בשופר ביום הראשון של החג. מצב זה יוצר תחושת החמצה בקרב רבים, המקשרים את היעדר השופר, הנתפס כמגן, לאירועי טבח שבעה באוקטובר, שגם הוא חל בראש השנה שחל בשבת.

המסורת היהודית מציגה שתי גישות להלכה זו: האחת רואה בה גזירת חכמים מחשש שיטלטלו את השופר ברשות הרבים בשבת, והשנייה סבורה שזו כוונת התורה, כפי שמשתמע מהביטוי "זכרון תרועה" ולא "חיוב תקיעה".

המאמר מציע כי קול השופר יכול להתפרש כאזהרה, כקול כאב של פצועים או משפחות שכולות, או כקול של אלו שאינם נשמעים. השנה, בהיעדר תקיעת השופר, ניתנת הזדמנות להקשיב לכאב הנסתר של משפחות שכולות, הלומי קרב, זוגות שחייהם נהרסו, ואף לכאב האישי על חלומות שלא הוגשמו.

הכותב מדגיש כי בעוד אנו רגילים לשמוע את הקולות ה"חזקים", השנה עלינו להקשיב ל"קול דממה דקה", לכאב הלא-נשמע, ממנו נוכל להתרפא.