דיפלומטים בכירים לשעבר: ישראל כשלה במניעת סנקציות בריטיות
הנהגת בריטניה הטילה סנקציות על ישראל, צעד שעורר ביקורת חריפה מצד דיפלומטים בכירים לשעבר בישראל. בשיחות עם "ידיעות אחרונות" הביעו הדיפלומטים את דעתם כיצד על ישראל להגיב למשבר החוץ, ורבים מהם מסכימים כי הידרדרות היחסים עם מדינות המערב היא תוצאה של מדיניות שגויה רבת שנים. שגרירים לשעבר הצביעו על אלימות של קיצונים יהודים ביהודה ושומרון, תוכניות בנייה באזור E1, היעדר חזון מדיני רחב, וכן על גישתה של ישראל למדינות ידידותיות.
הדיפלומטים הציעו צעדים שיכולים, לדעתם, לעצור את המשבר. ג'רמי יסכרוף, שגריר ישראל לשעבר בגרמניה, הדגיש כי על ישראל "לעצור לאלתר את ההידרדרות המתמשכת ביהודה ושומרון ולגנות פעולות אלימות מצד מתנחלים קיצונים כלפי פלסטינים". לדבריו, כוונת הבנייה באזור E1, המבטלת למעשה את הרעיון של מדינה פלסטינית, יחד עם הרחבת ההתנחלויות, מעוררות תגובה בינלאומית חריפה, כפי שבא לידי ביטוי בצעדים של בריטניה ו-11 מדינות נוספות, כולל צרפת, קנדה ודנמרק. יסכרוף הוסיף כי היעדר "מדיניות פלסטינית מחושבת" פוגע ביכולתה של הדיפלומטיה הישראלית למנוע צעדים עוינים הפוגעים בלגיטימיות הבינלאומית של ישראל.
דני כרמון, שגריר ישראל לשעבר בהודו, תיאר את הסנקציות הבריטיות ועמדת מדינות המערב כ"אות אזהרה מטריד ביותר". הוא ציין כי במשך שנים, למרות התנגדות בינלאומית להתנחלויות ולשליטה בשטחים, הקהילה הבינלאומית נמנעה מצעדים מעשיים נגד ישראל, מתוך אמונה שסוגיית ההתנחלויות תיפתר במסגרת משא ומתן. כרמון הדגיש כי לאחר שממשלת ישראל "הרגה את התקווה הפוליטית ואינה פועלת נחרצות נגד קיצוניות יהודית", מדינות חשובות, כולל ידידותיות, הטילו סנקציות שעלולות לפגוע בכל אזרחי ישראל. הוא הוסיף כי גם בהיעדר תנאים לחידוש המשא ומתן, על ישראל "להפגין נכונות לשלום, ולא שאיפה לסיפוח טריטוריאלי".
רוני לשנו-יער, שגרירת ישראל לשעבר לאיחוד האירופי, קראה ל"דיפלומטיה בסיסית", הכוללת דיאלוג גם במקרה של חילוקי דעות, הימנעות מטון מזלזל כלפי מדינות המערב, והצהרה ברורה שישראל שואפת ליחסים טובים עם שכנותיה. היא הדגישה את הצורך בהפגנת היעדר כוונות לכיבוש טריטוריאלי, תוך התמקדות בביטחון האזרחים בלבד, וכן בכבוד לפלסטינים ולהנהגתם. נימרוד ברקן, שגריר ישראל לשעבר בקנדה, הזהיר כי ישראל מבודדת את עצמה ומסכנת את יהודי התפוצות, והפך את המדינה מ"מקלט בטוח" ל"מקור סיכון עיקרי ליהודים". הוא ציין כי תמיכה במדיניות קיצונית מרחיקה קהילות ביקורתיות, כולל הגירה מוסלמית גוברת באירופה, קנדה וארה"ב, וכן מבקרים משמאל. ברקן הזהיר מפני "דרום-אפריקניזציה" שתוביל לאסון, אך טען שניתן למנוע זאת גם ללא מדינה פלסטינית.
דני דק, שגריר ישראל לשעבר בצרפת, האשים את ממשלת נתניהו בבעיה, וקרא לישראל להשתלט על המצב ביהודה ושומרון ולהוכיח שאינה קשורה לפשעים שם או משתמשת בהם לסיפוח הדרגתי. לעומתו, אלן בייקר, שגריר ישראל לשעבר בקנדה ויועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ, תמך בצעדים נגד המדינות המטילות סנקציות. הוא טען כי מדינות אלו, שבעבר עודדו משא ומתן, פועלות כעת נגד ישראל מתוך לחצים פנימיים, רצון לרצות אוכלוסייה מוסלמית, ולחצים פרלמנטריים. בייקר הוסיף כי סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים הייתה צריכה להתבצע מזמן, וכי יש להדוף נציגים בריטיים הפועלים נגד ישראל. הוא הסכים שיש להילחם באלימות מתנחלים, אך טען שאין להאשים את כולם באופן גורף. לטענתו, ניתן היה להימנע מהכרזות על E1, אך הצהרות של בן גביר וסמוטריץ' והגזמות אירופאיות בנוגע לאלימות מתנחלים מנעו זאת. הוא קרא לתגובה ישראלית קשה נגד בריטניה, שתבין שאינה יכולה לכפות את האינטרסים שלה על ישראל.
