המבוכה וההצלה: 3 שעות לפני החג "לא ידעתי איזה מחזור לפתוח"
צביקה בינדר, מבעלי התפילה הבולטים בחסידות ברסלב, שיתף בראיון על המסע הנפשי שלו כבעל תפילה, החל מהשורשים בבית סבו, ר' לוי יצחק בינדר זצ"ל, ועד לתפילותיו באומן. בינדר סיפר על רגע משברי שחווה לפני כארבע שנים, כשלוש שעות בלבד לפני כניסת ראש השנה, כשהבין שאינו מוכן לתפילה ואף פתח בטעות מחזור של יום כיפור. אחיו, אהרלה, נטע בו את התובנה כי "ככה רבינו רוצה אותך. איך שאתה לא מוכן, ככה תיגש. עם לב נשבר, בדיוק כמו שאתה". תובנה זו הובילה אותו לתפילות אותנטיות ומרגשות.
כיום, בינדר מתפלל במניין "שיינר" באומן, המונה כ-1,500 מתפללים, אליו הגיע במקרה לאחר שהתעורר מאוחר ביום השני של ראש השנה. הוא מתאר את הציבור שם כפשוט וכן, המגיע להתפלל מתוך הלב ללא הכנות מיוחדות. בינדר עצמו חווה בכי בלתי נשלט במהלך התפילה במניין זה, והחליט שזה המקום בו הוא רוצה להיות בעל תפילה. הוא מדגיש כי הרצון והחיבור ברגע האמת הם שפותחים שערים, גם עבור אנשים שאינם מצליחים להתכונן רוחנית באופן מלא.
בינדר מתייחס גם לשורשיו העמוקים בנוסח התפילה הברסלבאי, דרך זכרונות ילדותו בבית הכנסת של סבו במאה שערים. הוא מתאר את ה"צעקה" הברסלבאית כהתפרצות רגשית ספונטנית המגיעה ממקום אותנטי לחלוטין, וכיצד היא יכולה לחבר אלפי אנשים יחד. הוא משחזר מקרה בו שינה מעט מהנוסח המקובל, והדבר הוביל לתגובה רגשית עזה מצד הקהל, כולל צעקה ובכי, שהותירה רושם עמוק על אחד המתפללים.
בניגוד למניינים מסורתיים יותר בהם יש הקפדה יתרה על הנוסח, בינדר מציין כי במניין "שיינר" יש חופש גדול יותר לבעל התפילה להביא את הלב והרגש שלו, דבר שמתבטא גם במחיאות כפיים ספונטניות של הקהל בעת המלכת ה'. הוא מסכם כי החיבור הבלתי אמצעי והאותנטיות הם המאפיינים את התפילה במקום זה.
