גרסת נתניהו: מי התנגד לחיסול ראשי חמאס?
ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג למבקר המדינה פרוטוקולים ועדויות המעלים כי לאורך השנים התנגדו בכירי מערכת הביטחון למהלכים משמעותיים נגד חמאס, כולל כיבוש הרצועה ואף חיסול מנהיגיו. נתניהו טוען כי בניגוד לטענות על מדיניות של 'הכלה ושקט', הוא עצמו העלה בדיונים סגורים אפשרויות פעולה חריפות יותר, אך נתקל בהתנגדות מצד גורמים ביטחוניים בכירים.
במהלך דיוני הקבינט במבצע צוק איתן ב-2014, עלתה האפשרות לכיבוש רצועת עזה, אך הרמטכ"ל דאז בני גנץ וסגנו גדי איזנקוט, וכן שר הביטחון משה יעלון וראש השב"כ יורם כהן, התנגדו למהלך וכינו אותו 'שגיאה אסטרטגית'. נתניהו עצמו הביע רצון לפרז את עזה בכוח.
בספטמבר 2016, בדיון בנוגע לאפשרות חיסול מנהיגי חמאס, יחיא סינוואר ומוחמד דף, השיב ראש השב"כ דאז נדב ארגמן כי חמאס לא יתמוטט גם אם יחוסלו מנהיגיו, והרמטכ"ל איזנקוט הוסיף כי 'בכל דרך לא נכון למוטט שלטון'. נתניהו דרש להיערך לאפשרות חיסול, אך נתקל בהתנגדות.
במאי 2021, זמן קצר לאחר מבצע שומר החומות, הרמטכ"ל אביב כוכבי התנגד 'בתוקף' לאפשרות חיסול סינוואר, בטענה שאין בכך כדי להשיג הרתעה. נתניהו טען כי התנגדות זו מקבלת משמעות שונה לאור תפקידו של סינוואר במתקפת השבעה באוקטובר.
לפי עדותו של נתניהו, ב-31 ביולי 2023, חודשיים לפני הטבח, הוא הורה לראש השב"כ רונן בר להיערך לחיסול בכיר חמאס, אך בר השיב כי סיכם עם הרמטכ"ל ושר הביטחון להסתפק באיום על כניסת פועלים. נתניהו דרש לחסל בכיר גם במחיר הסלמה, אך ראשי מערכת הביטחון התנגדו.
הפרוטוקולים שהוצגו אינם פוטרים את הדרג המדיני מאחריות, אך מציגים את עמדות בכירי מערכת הביטחון בדיונים הסגורים, כפי שנתפסו על ידי ראש הממשלה.
