מצרים מתמודדת עם משבר גז חריף: תלות גוברת ביבוא ועלויות מזנקות
מצרים ניצבת בפני משבר גז טבעי הולך ומחריף, הנובע מירידה בייצור המקומי ועלייה בתלות ביבוא, כולל גז מישראל וגז טבעי נוזלי (LNG) משווקים בינלאומיים. הנתונים מצביעים על פער יומי של כ-4.1 מיליארד רגל מעוקבת בין הייצור (3.6 מיליארד) לצריכה (7.7 מיליארד), פער שמצרים נאלצת לסגור באמצעות יבוא.
למרות הסכם קודם להגדלת יבוא הגז מישראל לכ-1.8 מיליארד רגל מעוקבת ביום, היבוא נותר מתחת למיליארד רגל מעוקבת. גורמים מצריים מייחסים זאת להתפתחויות אזוריות ולעיכובים בתשתיות, בעוד הערכות בינלאומיות גורסות שישראל מעדיפה לספק את צרכי השוק המקומי שלה. במקביל, מצרים הגבירה באופן דרמטי את יבוא ה-LNG, כאשר משרד הנפט פועל להגדלת מספר המטענים המיובאים ל-230.
מומחים מעריכים כי חשבון יבוא הגז עד יוני 2027 עלול להגיע לכ-30 מיליארד דולר. כדי להתמודד עם המצב, גורמים ריבוניים סיפקו כ-6 מיליארד דולר לחברות ממשלתיות בתחום הנפט והגז, לצורך תשלום חובות קודמים לחברות זרות. עם זאת, מצרים מתקשה לממן את ההשקעות הנדרשות להגדלת הייצור המקומי.
מומחים מזהירים כי התלות הגוברת בשווקים בינלאומיים חושפת את מצרים לתנודות מחירים ומשברים אזוריים. עלות מטעני LNG עלתה משמעותית לאחרונה, מה שמכביד על התקציב הציבורי. הממשלה שואפת להגדיל את הייצור המקומי ל-6.6 מיליארד רגל מעוקבת עד 2030, אך גילויים חדשים לא יספקו פתרון מיידי. במקביל, קהיר מגדילה השקעות בתחום הזיקוק והפטרוכימיה כדי להפחית את עלויות יבוא מוצרי נפט.
