רוב הישראלים בוחרים בנק לפי המלצות, לא לפי עמלות

סקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב חושף פסיביות פיננסית גבוהה בקרב ישראלים. 67% מהנשאלים כלל אינם בודקים הצעות של בנקים מתחרים, ו-55% אינם מנהלים משא ומתן על עמלות בנקאיות, גם כאשר הם מקבלים תזכורות חודשיות על סכום העמלות ששילמו. הקריטריון המרכזי לבחירת בנק עבור 47% מהישראלים הוא המלצות מבני משפחה, בעוד ששיעורי ריבית אטרקטיביים מהווים גורם רק עבור 3%.

במקביל, הסתיים מועד תוכנית הגילוי מרצון של רשות המסים, שאפשרה לאזרחים להלבין נכסים שלא דווחו בעבר. במהלך השנה האחרונה הוגשו 823 בקשות, בהן דווח על נכסים בשווי כולל של כ-1.89 מיליארד שקלים. גל ההגשות המרכזי התרחש בחודש האחרון לפעילות התוכנית, אוגוסט, כאשר כמעט מחצית מהבקשות הוגשו אז. ההערכה היא כי קופת המדינה תתעשר בכ-152.6 מיליון שקלים לאחר סיום הבדיקות.

הקטגוריה הבולטת ביותר מבחינת שווי הנכסים שנחשפו היא חשבונות בנק זרים, עם 197 דיווחים על נכסים בשווי 623.1 מיליון שקלים, מהם צפויים כ-41.9 מיליון שקלים הכנסות מס. במקום השני מבחינת שווי נמצאת מטבעות הקריפטו, עם 203 דיווחים על נכסים בשווי 482.5 מיליון שקלים, מהם צפויים כ-51 מיליון שקלים הכנסות מס, הסכום הגבוה ביותר מקטגוריה זו. הכנסות משכר דירה הובילו במספר הבקשות, עם 324 דיווחים על סך 358.2 מיליון שקלים, מהם צפויים כ-32.3 מיליון שקלים מס.

התוכנית, שנתמכה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אפשרה הסדרת חובות מס שונים, כולל מס הכנסה, מע"מ ומס קנייה. זו אינה הפעם הראשונה שישראל מציעה תוכניות מסוג זה; קמפיינים קודמים התקיימו בשנים 2011-2012, 2014-2016 ו-2017-2019, ובהם טופלו כ-9,000 מקרים והכניסו כ-5 מיליארד שקלים לקופת המדינה. נתוני התוכנית הנוכחית מעידים על כך שהמנגנון עדיין פופולרי, ואזרחים מוכנים להלבין כספים כאשר המדינה מציעה תנאים ברורים והגנה מפני הליכים פליליים.