שיעור ההכרה הזמנית בפגיעה נפשית של פצועי המלחמה קפץ פי ארבעה תוך שנה
שיעור הפצועים המקבלים הכרה זמנית בפגיעה נפשית, ולא קבועה, זינק מ-8% בשנת 2025 ל-34% בשנת 2026, מתוך הפונים לוועדות הרפואיות במשרד הביטחון. נתון זה, שפורסם ב"הארץ", מגיע כחודש לאחר שהממשלה אישרה רפורמה במערך השיקום שמטרתה קיצור הליכי ההכרה. על פי הדיווח, ד"ר טל כרמי-אילוז, הממונה על הוועדות הרפואיות, מורה להחזיר תיקים שבהם נפסקה נכות לצמיתות לדיון נוסף, במטרה לשקול מתן נכות זמנית.
עורכי דין המייצגים פצועים מתארים את הנימוקים להכרה הזמנית, כגון גיל צעיר ו"מיצוי טיפולי", כלא עקביים. במקרים מסוימים, נימוק "מיצוי טיפולי" ניתן הן לפצוע שסירב לטיפול והן לפצוע שקיבל את כל הטיפולים המוצעים לו. גם קריטריון הגיל אינו אחיד, כאשר פצועים מבוגרים יותר מקבלים הכרה זמנית בנימוק של גיל צעיר.
גורמים בכירים לשעבר באגף השיקום מאשרים כי לצד השיקולים הרפואיים, קיים גם שיקול כלכלי בהחלטה להרחיב את ההכרה הזמנית. הדבר מתרחש על רקע גידול משמעותי בתקציב אגף השיקום מאז המלחמה, וכן על רקע רפורמה שהובטחה אך מימונה מ-2027 ואילך מבוסס בעיקר על קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה, בסכום הנמוך מהנדרש.
פרופסורים בתחום הפסיכיאטריה והטראומה מציינים כי בעוד שיש היגיון עקרוני במתן נכות זמנית לתסמיני פוסט-טראומה, המציאות בישראל שונה. פצועים רבים מגיעים לוועדות שנים לאחר החשיפה, כאשר הסיכוי להחלמה מלאה נמוך יותר, והתסמינים עשויים לעלות ולרדת בהתאם לאירועי דחק. בנוסף, עצם ההתייחסות החשדנית בוועדות עלולה להחמיר את מצבם של הפצועים.
