מה עושים כשראש השנה חל בשבת ולא תוקעים בשופר?
לקראת ראש השנה, שיחול השנה בשבת, פרסם הרב הראשי לישראל, רבי קלמן בר, הדרכה הלכתית ומעשית בנוגע למנהגים ולשינויים הנדרשים. עיקר ההנחיה מתייחסת לאי־תקיעת השופר ביום הראשון של החג, בשל קדושת השבת, וכן לשינויים בנוסחי התפילות, בסעודות ובאופן עריכת ההכנות ליום השני.
הרב הראשי הסביר כי אף על פי שבשנים רגילות תקיעת השופר היא מצווה מרכזית המעוררת לתשובה, השנה, בשל קדושת השבת, לא תתקיים מצווה זו ביום הראשון. הוא ציטט את דברי חז"ל כי "כל שנה שאין מריעין לה בתחילתה, מריעין לה בסופה", אך הבהיר כי הדבר אינו אמור בשנה שבה אין תוקעים בשל קדושת השבת. הרב הוסיף כי כאשר השופר אינו יכול לשמש סנגור לישראל, השבת עצמה נעשית סנגורית עליהם, בתנאי ששומרים על קדושתה כראוי. לכן, קרא הרב להרבות בכבוד השבת ובקדושתה.
בנוגע לתפילות, צוין כי אומרים "זיכרון תרועה" ו"רצה במנוחתנו", אך אין אומרים "אבינו מלכנו" בשבת, אם כי יש הנוהגים לאומרו. כמו כן, ישנם מנהגים שונים בנוגע לאמירת י"ג מידות ו"צדקתך" בתפילת מנחה. לגבי סעודת החג, יש לשיר זמירות שבת ולאכול את סימני ראש השנה לאחר ברכת המוציא, תוך הקפדה על בדיקת המאכלים מחשש תולעים. כמו כן, יש לטבול בערב החג ולהדליק נרות לפני השקיעה.
ההדרכה כוללת גם הנחיות לגבי אמירת תשליך, שייערך השנה ביום השני בשל החשש מטלטול חפצים בשבת. כמו כן, מודגש האיסור להכין משבת ליום השני, וכי יש להתחיל את ההכנות רק לאחר צאת השבת. בלילה השני, מדליקים נרות מאש שהודלקה לפני החג, משלבים הבדלה בקידוש, ותוקעים בשופר, כולל ברכת "שהחיינו". בסיום מכתבו בירך הרב את עם ישראל לשנה טובה ומתוקה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
