תקיעת שופר בשבת: ומה אם בכל זאת שמעתי? | הפולמוס המרתק שהסעיר את האחרונים
בדיון הלכתי מרתק באולפני 'כיכר השבת' נדונה השאלה האם יש מקור הלכתי לתקיעת שופר בשבת בזמן הזה, ובפרט מה דינו של מי ששמע תקיעת שופר בשבת.
הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש, מחזיק בדעת יחיד לפיה ישנה מצוות תקיעת שופר בשבת, ונוהג לתקוע בבית מדרשו בראש השנה החל בשבת, וכן נוטל לולב ביום טוב ראשון של סוכות במעמד בית דין מיוחד. דעה זו עומדת בניגוד לכל פוסקי זמנינו.
הדיון המרכזי התמקד בשאלה האם מי ששמע תקיעת שופר ביום טוב שחל להיות בשבת, קיים את מצוות השופר. פוסקים כמו רבי עקיבא איגר סבורים כי חכמים אינם יכולים לעקור את מהות המצווה מן התורה, אלא רק להורות על אי-קיומה. לעומתם, פוסקים אחרים סבורים כי חכמים ביטלו את המצווה לחלוטין, ולכן מי ששומע אינו מקיים מצווה.
הסוגיה תלויה במחלוקת יסודית בין הראשונים האם עיקר המצווה היא בתקיעה או בשמיעה. הרמב"ם והבה"ג סבורים שהעיקר הוא השמיעה, ולכן אדם יכול לצאת ידי חובה גם אם הוא רק שומע. רבנו תם וראשונים אחרים סבורים שהעיקר הוא התקיעה, והשמיעה היא תוצאה או חלק מההכשר. אם המצווה היא בתקיעה, אזי יש מקום לדון בדין 'מצווה הבאה בעבירה' גם לגבי השומע. אם המצווה היא בשמיעה, אזי השומע לא ביצע מעשה תקיעה האסור בשבת, ולכן ייתכן שקיים את המצווה.
עם זאת, ההלכה הרווחת היא כי אין מצוות שופר בזמן הזה בראש השנה שחל להיות בשבת, וזאת בניגוד לדעתו של הרב אריאל.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
