המנגנון שישלוט בעזה לפי תוכנית טראמפ הוא בינלאומי, לא ישראלי
תוכנית לעתיד רצועת עזה לאחר המלחמה, שאושרה בספטמבר 2025 על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מבוססת על הקמת גופים בינלאומיים לניהול הרצועה, ולא על שליטה ישראלית. התוכנית, שאושרה בנובמבר במועצת הביטחון של האו"ם, כוללת את "מועצת השלום", "הוועדה הטכנוקרטית" (NCAG) ו"כוח הייצוב הבינלאומי" (ISF). ישראל הציבה תנאי סף ביטחוניים, הכוללים פירוז מלא של עזה, פסילת חמאס ופסילת הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית, אך התוכנית עצמה אינה כוללת שליטה ישראלית ומתייחסת לנסיגה ישראלית עתידית.
השליטה האזרחית והביטחונית על עזה לפי התוכנית היא אמריקאית-בינלאומית, תחת עיגון האו"ם. מועצת הביטחון הסמיכה את מועצת השלום והמדינות החברות בה להקים את כוח הייצוב וגופים תפעוליים. הוועדה הפלסטינית הלאומית לניהול עזה (NCAG), בראשות ד"ר עלי שעת', תהיה אחראית על הניהול האזרחי היומיומי. מועצת השלום תהיה אחראית לפיקוח אסטרטגי וגיוס משאבים, וכוח הייצוב הבינלאומי יאבטח את תהליך הפירוז. ישראל מוזכרת כשותפה פעילה, אך לא כגוף בעל שליטה או אחריות.
תוכנית טראמפ, המכונה "תוכנית 20 הנקודות", אומצה על ידי החלטה 2803 של מועצת הביטחון. מפת דרכים תפעולית יותר, "תוכנית 15 הנקודות", פורסמה על ידי מועצת השלום ביולי 2026 ומתמקדת בשלב הביצוע. ישראל אימצה את המסגרת העקרונית אך דחתה את מפת הדרכים המפורטת. ישראל מעולם לא הציגה תוכנית עצמאית לניהול עזה, אלא רק תנאי סיום ביטחוניים. ראש הממשלה נתניהו הצהיר כי הרשות הפלסטינית לא תהיה שותפה לניהול עזה, אך תוכנית טראמפ מתייחסת לשיתוף פעולה עתידי של הרשות לאחר רפורמה.
נכון להיום, הוועדה הטכנוקרטית (NCAG) וכוח הייצוב הבינלאומי טרם נכנסו לפעולה בעזה. הסיבה העיקרית לכך היא שישראל, בהוראת ראש הממשלה נתניהו, מונעת את כניסתם ופעילותם, בטענה שפירוז הרצועה טרם הושלם. ישראל עומדת על שלושה עקרונות: פסילת חמאס, דרישה לפירוז מלא כתנאי לנסיגה, ואישור לפעילות צה"ל. ראש הממשלה נתניהו חוסם את יישום תוכנית טראמפ, כולל חלקים שאינם קשורים לפירוז, ובכך מאפשר לחמאס להמשיך לשלוט בחיים האזרחיים בעזה.
