המנכ"ל שחתום על שיא היסטורי ברווח: "אני רחוק ממיצוי"
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, דורג במקום השישי בפרויקט המנהלים של גלובס, והוא המנכ"ל המדורג הגבוה ביותר מבין מנכ"לי הבנקים. דירוג זה מגיע לאחר שהוביל את הבנק לרווח שיא של 2.83 מיליארד שקל ברבעון השני של השנה, תוך השגת יחס יעילות של 24.7%, מהנמוכים בעולם.
פרידמן, המכהן כמנכ"ל כשבע שנים, הגיע לתפקיד במסלול לא שגרתי, הכולל לימודי משפטים ועבודה כעורך דין ויועץ משפטי. הוא הצטרף ללאומי כראש חטיבת הייעוץ המשפטי, ובהמשך עמד בראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה, לפני שמונה למנכ"ל ב-2019.
לדברי פרידמן, שני מהלכים מרכזיים הובילו להצלחה: זיהוי מוקדם של מהפכת ה-AI והקמת מרכז ייעודי להטמעתה, והקמת מערך ייעודי לתשתיות לאומיות, תחום שזוהה כמוקד צמיחה עתידי. הוא הדגיש כי הקשב הניהולי והביצועי בתחומי הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית והדאטה הוא שמאפשר את יחס היעילות הנמוך.
פרידמן התייחס לביקורת על רווחי הבנקים ולמס המיוחד שהוטל עליהם, וטען כי המס מוטל למעשה על הציבור, שכן לאומי הוא בנק ללא גרעין שליטה וכספי הפנסיה והחיסכון של הציבור מושקעים בו. "להטיל מס על כספים שממילא חוזרים לציבור זה אבסורד", אמר. הוא הדגיש את תרומת הבנק לחברה הישראלית, במיוחד מאז 7 באוקטובר, באמצעות מימון פרויקטים חברתיים.
לגבי הטענה שהחתירה ליעילות באה על חשבון השירות, פרידמן דחה אותה וטען כי אין קשר בין שמירה על הוצאות יציבות לאיכות השירות, ואף ציין כי מוקדי הבנק מאוישים 24 שעות ביממה. הוא גם התייחס לרכישת 20% מקבוצת לאנדורה על ידי זרוע ההשקעות של הבנק, וטען כי העסקה נבחנה לעומק והיא מצוינת מבחינה עסקית. בנוסף, הביע התנגדות לחוק מגבלת שכר הבכירים, אותו כינה "חוק מפלה". פרידמן הביע שביעות רצון רבה מתפקידו וציין כי הוא "רחוק ממיצוי".
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
