איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את השימוש במילה "נאצים"

המוזיקאי רגב ברוך, מוכר מהרכבים כמו בינת אל-פאנק ובאבא גאנש, שחרר אלבום חדש בשם "סופר ספרטה", המהווה מחאה בוטה וחתרנית נגד מה שהוא מכנה "פאשיזציה" של החברה הישראלית והתנהלותה במלחמה. האלבום, המשלב סגנונות כמו היפ הופ, רוק וגרוב, כולל טקסטים זועמים וסרקסטיים, המשתמשים בהקלטות של פוליטיקאים ואנשי תקשורת הקוראים להשמדה בעזה, ובפזמון ברוך עונה להם בצעקה "שומע? סתום ת'פה, יא פאקינג נאצי!".

ברוך, בן 38, מתאר את האלבום כ"סדנת ניקוי רעלים" שנועדה להביע את תחושותיו לנוכח המצב. הוא מודה שהוא עדיין מפחד, אך מרגיש שזו הדרך העוצמתית ביותר עבורו כאמן "לא לשתוק". הוא מבקר את השתיקה של אמנים רבים לנוכח המצב, וטוען שחלקים מהציבור, כולל המחנה הליברלי, שרויים בהכחשה רגשית לגבי היקף הפגיעה באוכלוסייה האזרחית בעזה.

האלבום מתמודד עם נושאים כמו מיליטריזם, פאשיזם, צמצום חופש הביטוי וההשלכות המוסריות של המלחמה. שירים כמו "ליבוביץ' צדק" ו"פליט של כת" מבקרים בחריפות את הממשלה, את צה"ל ואת הציבור, ומתארים את ישראל כ"כת של מיליטריזם". ברוך שואף להפוך רעיונות הנמצאים בשולי השיח הישראלי לחלק מהתרבות הפופולרית, ומקווה שהמסר הבוטה שלו יעבור כקריאה לטובת כולם, ללא הבדל דת, גזע ומין.

ברוך מביע אופטימיות זהירה לגבי שינוי עתידי, ומזכיר דוגמאות היסטוריות כמו סיום האפרטהייד בדרום אפריקה. הוא מקווה שהשינוי יתרחש עם כמה שפחות אלימות, ומדגיש את הסכנה שבמיליטריזם כדרך להשגת ביטחון. השיר "שואת עזה" מתייחס באופן אישי לפגיעה באזרחים פלסטינים, ומתאר את הבושה העתידית של ילדיו. ברוך אף שיתף פעולה עם ד"ר אסף דוד, שתרגם את השיר לערבית ופנה למכריו בעזה לקבלת חומרים, מה שהוביל לתגובות מרגשות של ניצולים.