בג"ץ מציב גבולות להדחת בכירים אך גם מגביל את שומרי הסף

בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, הכריע בדיון נוסף בעתירה שהגיש שר הכלכלה ניר ברקת בנוגע להדחת הממונה על התחרות, מיכל כהן. פסק הדין עסק בשאלה האם נציב שירות המדינה היה מוסמך לדחות על הסף את בקשת השר להדיח את כהן, או שהיה עליו להעביר את הבקשה לוועדת המינויים. בית המשפט קבע פה אחד כי הנציב, ובעקבותיו הייעוץ המשפטי לממשלה, לא היו מוסמכים לדחות את הבקשה והיה עליהם להעבירה לוועדת המינויים.

עם זאת, בית המשפט חידש כי ועדת המינויים רשאית לדון בבקשה מופרכת של שר בהליך מזורז של "דחייה על הסף", ללא דיון בפני הצדדים, מכוח סמכותה לקבוע את סדרי עבודתה. פסק הדין חושף מחלוקת עמוקה בין השופטים בנוגע לתפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה מול הדרג הפוליטי. השופטים נעם סולברג ואלכס שטיין מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הייעוץ המשפטי, בטענה שעליו להציג את הדין כהווייתו ולא להסתתר מאחורי חששות מפני השפעות שליליות. לעומתם, הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק־ארז תמכו בעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה וצוותה.

השופטים עמית וברק־ארז קבעו כי עילת "חילוקי דעות מהותיים וממושכים" להדחת פקיד בכיר אינה יכולה להיות סובייקטיבית, אלא חייבת להיות נתמכת בתשתית ראייתית אובייקטיבית. זאת, בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי שסבר כי הנציב היה מוסמך לדחות את הבקשה על הסף. פסק הדין, למרות שקבע כי יש להעביר את הבקשה לדיון בוועדת המינויים, מותיר פתוחה את השאלה האם הוא ישרת את האינטרס הציבורי הרחב, שכן הוא מקל במידת מה על הממשלה להעלות נושאי משרה על מסלול של העברה מכהונה, גם אם הדבר מהווה ענישה תהליכית.