הדור הבא של עולם התשלומים כאן - וזה הזמן להסדיר אותו
רשות שוק ההון בישראל מקדמת בימים אלה רגולציה לתחום הנכסים הדיגיטליים, ובפרט למטבעות יציבים (Stablecoins), צעד המהווה נקודת מפנה בעתיד ענף התשלומים. בניגוד למטבעות דיגיטליים תנודתיים, מטבעות יציבים מגובים בנכס חיצוני יציב, כמו דולר או שקל, והם שקופים וניתנים לתכנות, מה שהופך אותם ל'כסף חכם'. הם משמשים גשר בין כסף מסורתי לנכסים דיגיטליים ובין חדשנות טכנולוגית לאמון צרכני ועסקי.
הרגולטור הישראלי מתכתב עם מגמה עולמית: שוק המטבעות היציבים מוערך ביותר מ-310 מיליארד דולר, והיקף העברות הערך השנתי נאמד בכ-62 טריליון דולר. כ-60% מהפעילות בהם קשורה לכלכלה אמיתית, מה שמצביע על פוטנציאל משמעותי לעסקים וצרכנים, המאפשר עסקאות מהירות, פשוטות, בטוחות ואמינות. אסדרת התחום חיונית כדי להפוך אותם לכלי שיעניק יתרון בהעברת כספים, תשלומים, התחשבנות וניהול נזילות.
עם זאת, קיימים חסמים לאימוץ רחב, כולל עלויות המרה, זמינות שערי יציאה לכסף פיאט, חוויית משתמש, דרישות ציות ואינטרופרביליות בין רשתות. המטבעות היציבים צפויים לשנות את אופן תנועת הכסף בעולם, ולאפשר העברות ערך 24/7, כמעט בזמן אמת, בעלויות נמוכות יותר, ללא תלות בימי עסקים או שעות פעילות בנקאיות.
הצורך בתשתיות תשלום חדשות בולט בעולם העסקים המסורתי. העברות בנקאיות בינלאומיות, למשל דרך SWIFT, אורכות ימים ומושפעות משרשרת בנקים מתווכים, המרות מטבע והפרשי שעות. פער זה, המכונה 'Float', פוגע בתזרים המזומנים של עסקים. מטבעות יציבים יכולים לקצר זמני סליקה, לשפר ודאות ולצמצם הון 'תקוע', ולאפשר תנועת כסף מהירה ופשוטה, בדומה לשליחת הודעת וואטסאפ.
בישראל, האימוץ המשמעותי צפוי להגיע דרך שימושים עסקיים כמו תשלומי ספקים, העברות בין חברות ותשלומים חוצי גבולות, ולאו דווקא בתשלומים צרכניים יומיומיים. הפוטנציאל טמון בשיפור היעילות, המהירות והוודאות של הפעילות העסקית הגלובלית. ההצלחה תלויה באסדרה אחראית ומקיפה, בשיתוף פעולה עם הבנקים וגופי התשלום, ובבניית גשר איכותי בין יציבות בנקאית לחדשנות טכנולוגית.
