בג"ץ הקים חומת הגנה נוספת לשומרי הסף
הרכב מורחב של בית המשפט העליון קבע אתמול (רביעי) כי ישנה שכבת הגנה נוספת מפני פיטורים שרירותיים של "שומרי סף" בידי שרים. זאת, בעקבות עתירה שהוגשה לאחר ששר הכלכלה ניר ברקת ביקש להדיח את הממונה על התחרות, מיכל כהן, בטענה ל"משבר אמון חריף ומתמשך". בית המשפט קבע כי "משבר אמון" אינו עילה מספקת להדחה, אלא יש לגבותה בראיות אובייקטיביות ומשפטיות.
השופט יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון, קבע כי לנציב שירות המדינה אין סמכות לסרב לכנס את ועדת המינויים לבקשת שר להדחת בכיר. עם זאת, הוסיף כי אם הנציב סבור שבקשת השר אינה מגלה עילה להדחה או נגועה בפגם, הוא יכול להביא את הבקשה בפני הוועדה להכרעה מקדמית, שיכולה לדחותה על הסף. קביעה זו נועדה למנוע הליכי הדחה שעלולים להוות "עונש" בפני עצמם, גם אם בסופו של דבר לא יבשילו לכדי פיטורים.
השופטת דפנה ברק-ארז הדגישה כי עצם קיומו של הליך הדחה כרוך בנזקים רגשיים, תדמיתיים וכספיים. השופטים קבעו כי עילת "משבר אמון חריף ומתמשך" דורשת התקיימות של אירועים חריפים ומשמעותיים הנפרשים על פני זמן ממושך, ולא די בטענה כללית.
פסק הדין מהווה חיזוק משמעותי לעצמאותם של "שומרי סף" ורגולטורים, ומבהיר כי שרים אינם יכולים להדיחם מכוח סמכותם בלבד, אלא עליהם להציג תשתית עובדתית ומשפטית מוצקה. הדבר רלוונטי גם למקרים אחרים שבהם עשויים להתגלות חיכוכים בין שרים לבכירים בשירות הציבורי, כגון המקרים של ראש השב"כ וראשית היועצת המשפטית לממשלה.
