תשפ"ו-תשפ"ז: השנה של הכלכלה, ההפיכה, ההייטק והחרדים
שנת הכלכלה הישראלית מסתיימת עם תמונת ניצחון לכאורה: הבורסה בשיא, השקל חזק, הריבית יורדת והאינפלציה בטווח הסביר. רווחי הבנקים גבוהים והציבור משקיע בשוק ההון, בנדל"ן ובקריפטו. עם זאת, במישור המיקרו, יוקר המחיה עולה והשכר נשחק, ובמישור המאקרו קיים חור תקציבי עמוק והוצאות הביטחון גדלות. הממשלה מתמודדת עם יחס חוב־תוצר גבוה וחוסר יכולת להקטין את הגירעון, מה שמוביל להעלאות מסים במקום לשינוי מדיניות כלכלית. קיים חשש שהתעלמות מהגירעון תביא להתפכחות כואבת אם לא ינקטו צעדים לתיקונו.
במישור הפוליטי, שנת המאבק סביב ההפיכה המשטרית נמשכת, כאשר מערכת המשפט והמחאה האזרחית עומדות מול יוזמות להחלשת הדמוקרטיה. המחאה דעכה לאחר 7 באוקטובר, והמאבק התרכז בזירה המשפטית. החלטת בג"ץ לבטל את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, נחשבת להצלחה משמעותית שמאפשרת את המשך המאבק. השנה החדשה תתמקד בבחירות, שיכריעו בין אוטוקרטיה לדמוקרטיה ליברלית.
שנת ההייטק התאפיינה בפרדוקס: אקזיטים היסטוריים וגיוסי הון משמעותיים, לצד תחושת בריחה. הכסף זורם בעיקר לחברות גדולות וזרות, בתחומי סייבר ודיפנסטק. במקביל, חברות ישראליות נמכרות, אלפי עובדים פוטרו, ויותר חברות ועובדים עוברים לחו"ל. ישנה ירידה במספר עובדי הפיתוח, מה שמצביע על איום ממשי על עתיד ההייטק הישראלי.
בנוגע לקהילה החרדית, השנה הובהר כי זרמים מרכזיים אינם רואים עצמם חלק מהישראליות, ואינם מוכנים להסתכן להגנת הכלל, גם בשעת מלחמה. המניע העיקרי הוא שימור עצמי, גם בניגוד להלכה, מה שמתבטא בהשתמטות מגיוס וקבלת הטבות. נטען כי החרדיות הפכה לזרם רפורמי המונע על ידי רצון לחיות על חשבון אחרים ולהחזיק בשלטון, תוך התייחסות אליו כאל שלטון כופרים.
