אירופה מהדקת סנקציות על ההתנחלויות; בישראל: גל חדש של פקידים ופעילים לקראת הבחירות
מספר מדינות אירופיות, בהובלת בריטניה, צרפת וקנדה, הטילו סנקציות חדשות על מוצרים מההתנחלויות ביהודה ושומרון ועל גופים המסייעים להרחבתן. הסנקציות, שייכנסו לתוקף בעוד מספר חודשים, צפויות להשפיע באופן מינורי על הכלכלה הישראלית בטווח המיידי, אך מעלות חשש מהשפעות עתידיות ומהגדרות מעורפלות של "סיוע". ההחלטה האירופית מהווה שינוי מדיניות, לאחר שנים שבהן סוגיית הסחר עם השטחים הוגדרה כסמכות של האיחוד האירופי. פסיקת בית הדין הבינלאומי בהאג והחוק ההולנדי החדש, האוסר גם על שירותי תיווך ומתייחס גם לרמת הגולן, פתחו פתח למדינות לפעול באופן עצמאי. קיים חשש שהקושי של יבואנים להבחין בין מוצרים מהתנחלויות למוצרים מישראל יוביל להתרחקות גורפת של ספקים אירופאים. בישראל, לקראת הבחירות לכנסת ה-26 שיתקיימו ב-27 באוקטובר, נסגרו רשימות המועמדים. 38 רשימות הוגשו לוועדת הבחירות, אך רק כ-12-14 צפויות לעבור את אחוז החסימה. ניתוח של המועמדים החדשים הממוקמים במקומות ריאליים חושף עלייה משמעותית במספר הפקידים הבכירים בשירות המדינה (8) ומנהלי רשויות מקומיות (7), תופעה שלא נראתה בעשורים האחרוcidos. בנוסף, 10 מועמדים הם אנשי כוחות הביטחון לשעבר. הקבוצה הגדולה ביותר (33) מורכבת ממייסדי ומובילי עמותות ופעילים חברתיים, לצד 23 פעילי מפלגות ו-18 נציגי מקצועות חופשיים, בעיקר עורכי דין. רק 10 מועמדים מגיעים מהמגזר הפרטי עם ניסיון ניהולי.
