יותר מברכת חג רגילה: מסורת הגלויות שסיפרה את סיפורה של ציונות
מסורת עתיקה של גלויות שנה טובה, שנמכרו ברחובות תל אביב ונשלחו למנהיגים ציוניים, חושפת כיצד איחולי חג הפכו לאורך עשרות שנים לכלי להצגת חזון הציונות ובניית הארץ. גלויות אלו, המוצגות באוספים היסטוריים, מציגות תמונות של החיים היהודיים בארץ ישראל, התפתחותה ובנייתה, לצד מסרים של שמחה, התחדשות ותקווה.
בתחילת הדרך, הגלויות הודפסו בשיטה בסיסית בגוונים חומים-אדמדמים, ולאחר מכן נצבעו ידנית. עם התפתחות הדפוס, החלו להדפיסן בצבעים. המוטיבים המרכזיים שכיכבו על הגלויות כללו ריקודי הורה, חלוצים בשדות, הקמת יישובים, חומה ומגדל, ואף תיאורים של החיים במעברות, כל זאת תחת הכיתוב 'לשנה טובה'.
בין האוספים הבולטים ניתן למצוא גלויות שנשלחו מתל אביב ומחיפה בשנים 1927 ו-1929 למשפחה וחברים בחוץ לארץ, הנושאות תצלומים של השולחים. גלויות נוספות, מתחילת שנות ה-50, מציגות נופים של ארץ ישראל המתפתחת.
הגלויות ההיסטוריות כוללות גם פריטים ייחודיים שנשלחו למנהיגים ציוניים. כך למשל, ברכת שנה טובה שנשלחה לתיאודור הרצל בשנת 1897 על גבי כרטיס הכניסה לקונגרס הציוני הראשון, וברכה נוספת שנשלחה אליו ב-1903. כמו כן, נשלחה ברכה מתקפלת לדוד וולפסון מראשית המאה ה-20, המציגה את דמותו של הרצל לצד איור של אנשים הפונים אל שמש זורחת עם הכיתוב 'ציון'.
הגלויות מאופיינות במוטיבים ציוניים בולטים, כגון קולאז' תמונות של משתתפי הקונגרס הציוני הראשון, תמונתו של הרצל במרכז, מגן דוד והכותל המערבי.
