מטיב טעם ועד מגדל: המסמך העמום שהצית גל תביעות נגד החברות הגדולות במשק
בחודשים האחרונים מתמודדות חברות ישראליות גדולות עם גל תביעות והתראות משפטיות, בטענה כי אתריהן משתמשים בקודים ו"עוגיות" של חברות כמו פייסבוק וטיקטוק לאיסוף מידע על גולשים לצרכי פרסום, ללא קבלת הסכמה מפורשת.
בין החברות הנתבעות נמנות רשת טיב טעם, אתר האופנה שיין, חברת הביטוח מגדל ואחת מחברות האשראי החוץ-בנקאי. התביעות הייצוגיות טוענות כי קודים אלו עוקבים אחר פעולות הגולשים מבלי ליידע אותם כנדרש.
גל התביעות הוצת בעקבות פרסום גילוי דעת של הרשות להגנת הפרטיות בפברואר האחרון, אשר הבהיר את עמדתה לגבי קבלת הסכמה תקפה בעידן הדיגיטלי. הרשות הדגישה כי הסכמה צריכה להיות "מדעת", אך לא קבעה חובה גורפת של הסכמה אקטיבית (Opt-in) לשימוש בעוגיות, אלא התייחסה לאופן קבלת ההסכמה בהתאם לנסיבות ולסוג המידע.
עם זאת, פרשנות של גורמים בענף המשפטי, ובעיקר עורכי דין המייצגים את החברות הנתבעות, גורסת כי גילוי הדעת יצר "ריק משפטי" המאפשר לתובעים לפרש אותו כדורש הסכמה מפורשת ואקטיבית, בדומה למצב המשפטי באירופה. עורכי דין אחרים טוענים כי פרשנות זו מרחיבה יתר על המידה את דרישות המסמך, שכן הוא אינו מחייב הסכמה מפורשת אלא מתייחס לרמת הפירוט הנדרשת בנוסחי ההסכמה.
השלכות כלכליות אפשריות של הטלת חובה כזו עלולות להיות משמעותיות, במיוחד עבור אתרים המבוססים על הכנסות מפרסום. בנוסף, הגבלת השימוש בעוגיות מסוימות עלולה לפגוע ביכולת של חברות לשפר את השירותים שהן מציעות. עורכי דין המייצגים את החברות הנתבעות מדגישים כי מדובר בנטל כפול הכולל עלויות טכנולוגיות ופגיעה באמצעי שיווק, ללא עיגון ברור בחוק הישראלי.
