בריטניה מטילה סנקציות על התנחלויות; הרב הראשי ושר החוץ חלוקים

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הודיע על הטלת סנקציות כלכליות חדשות על התנחלויות ישראליות בגדה המערבית. ההחלטה, שהוכרזה ב-9 בספטמבר, זכתה לביקורת חריפה מצד הרב הראשי לבריטניה, סר אפרים מירביס, שכינה את הצעד "יום קודר במיוחד" וטען כי הוא עלול להגביר את העוינות כלפי ישראל והיהודים. מיליבנד, יהודי בריטי גאה, דחה את דברי הרב הראשי והסביר כי ניתן להילחם באנטישמיות מבלי לפגוע ב"ערכים בריטיים". הוא הוסיף כי אינו מתכוון להגיע לבית הכנסת בראש השנה.

מועצת המנהיגות היהודית בבריטניה (JLC) הזהירה כי הסנקציות "עלולות להפוך בפועל לחרם על ישראל" וכי ההודעה עיתויה גרוע במיוחד, בסמוך לראש השנה. המועצה הביעה חשש כבד לשלום הקהילה וציינה כי החששות מועצמים על ידי החשש מהחמרה במתיחות בתוך הקהילה היהודית כתוצאה מהידרדרות היחסים בין בריטניה לישראל.

במקביל להודעת בריטניה, 11 מדינות אירופיות נוספות (קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה) פרסמו הצהרה משותפת על מחויבותן לפתרון שתי המדינות ועל כוונתן להגביל סחר עם התנחלויות הנחשבות בלתי חוקיות. עם זאת, גרמניה, איטליה, הונגריה, צ'כיה ואוסטריה סירבו להצטרף לסנקציות.

נשיא המדינה יצחק הרצוג גינה בחריפות את הסנקציות, כינה אותן "טעות שיפוט חמורה" ו"התערבות בוטה בבחירות דמוקרטיות", וקרא לממשלות זרות "להתרחק מדרך המבוי סתום של סנקציות וחרמות". מיליבנד הדגיש כי בריטניה וישראל ימשיכו לשתף פעולה בנושאי ביטחון לאומי, וכי "הבטחת פתרון שתי המדינות היא הכוכב המנחה של מדיניות ממשלתנו". ממשלת הלייבור הבריטית הטילה סנקציות בעבר על מתנחלים ועל מאחזים בלתי חוקיים, בטענה לאלימות נגד פלסטינים ובנייה בלתי חוקית. הסנקציות החדשות צפויות להתרחב ולכלול סחר עם כלל ההתנחלויות בגדה המערבית.