מגיוס ועד פיטורים: ה-AI נכנס לכל שלבי העבודה, בישראל כמעט אין הסכמים קיבוציים בנושא
הבינה המלאכותית (AI) משנה את שוק העבודה באופן דרמטי, החל משלבי הגיוס ומיון העובדים, דרך הערכת ביצועים ועד החלטות הנוגעות לפיטורים. למרות שישראל נחשבת למובילה עולמית בשימוש ב-AI, קיים מחסור משמעותי בהסכמים קיבוציים המסדירים את השימוש בטכנולוגיה זו במקומות העבודה.
בכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב, קראו חוקרים ומומחים להגברת מעורבותם של ארגוני עובדים בתהליכי הטמעת מערכות AI. פרופ' עינת אלבין וד"ר גדי פרל, שחקרו את הנושא, הדגישו כי ארגוני עובדים באירופה ובארה"ב כבר פועלים להסדרת השימוש ב-AI באמצעות הסכמים קיבוציים, המתייחסים לסוגיות כמו פרטיות, ניטור עובדים, קבלת החלטות והכשרות. הם קראו לארגוני העובדים בישראל להיכנס לתמונה בשלבים מוקדמים של ההטמעה, שכן מפתחי המערכות אינם תמיד לוקחים בחשבון את ההשלכות על העובדים.
מסימו מנסי, נציג איגוד העובדים הבינלאומי UNI Global, הדגיש את עקרון "אין כניסה של AI ללא משא ומתן". הוא ציין כי אלגוריתמים יכולים לשמש להקלה על העבודה או לכוח ושליטה, והדגיש כי הטמעת AI היא סוגיה פוליטית שדורשת התערבות איגודית. מנסי הצביע על פער של 10%-20% בין יכולות ה-AI לבין העבודה האנושית, כמרחב שבו איגודי העובדים יכולים לפעול.
ד"ר תמי קצביאן הסבירה כי מערכות AI משולבות בכל שלבי חיי העבודה, כולל גיוס, מיון, הערכת ביצועים ופיטורים. היא ציינה כי 99% מהחברות משתמשות ב-AI לגיוס, ולעיתים המערכות אוספות מידע פומבי על מועמדים באופן שעלול להוביל לאפליה. קצביאן הזהירה מפני פגיעה בפרטיות, באוטונומיה ובכבוד העובדים עקב פיקוח יתר, וציינה כי מדינות כמו גרמניה וקנדה כבר מחייבות התייעצות עם נציגות עובדים.
עו"ד גדי הבר ממשרד העבודה ציין כי המשרד בוחן את השפעת ה-AI על שוק העבודה, אך צפוי להמליץ על הסדרה באמצעות הסכמים קיבוציים ולא רגולציה ממשלתית. הוא הדגיש את יתרונות ההסכמים הקיבוציים ואת חשיבות הפסיקה של בתי הדין לעבודה. עו"ד דן אור חוף, המייצג מעסיקים, הביע אופטימיות לגבי שיתוף פעולה עם המגזר העסקי בהסדרת זכויות עובדים, וציין כי רגולציה וחדשנות אינן סותרות זו את זו.
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה תיארה את עולם העבודה כ"מולטי-היברידי", שבו מכונות מנהלות בני אדם. היא הדגישה את הצורך לבחון את ההשפעה החברתית של AI על מערכות יחסים, ולא רק על תהליכי עבודה. ד"ר גדי פרל הוסיף כי המושג "בינה מלאכותית" מטעה, שכן מדובר במערכות סטטיסטיות המעוצבות על ידי בני אדם, וקרא להבטיח שההחלטות הסופיות יישארו אנושיות, הוגנות וניתנות לבדיקה.
