ההתנחלויות הן רק ההתחלה: מה באמת מסוכן בסנקציות האירופיות החדשות

בריטניה ו-11 מדינות אירופיות נוספות הכריזו על סנקציות כלכליות חדשות שיאסרו יבוא ושיווק מוצרים מההתנחלויות, ואף יגבילו חברות המספקות להן שירותים. גורמים במגזר העסקי בישראל חוששים שהסנקציות יוצרות תקדים מסוכן של חרם פוליטי-כלכלי שעלול להתרחב ולפגוע גם בחברות ישראליות הפועלות בתוך הקו הירוק, בשל קשרי גומלין כלכליים. נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, הדגיש כי קשה להפריד בין הכלכלה ביהודה ושומרון לזו שבתוך ישראל, שכן יצרנים ישראלים רוכשים תשומות מהשטחים. הוא הזהיר מפני התרחבות הסנקציות לרמת הגולן ואף לסנקציות על יצוא ישראלי כולל.

היקף הנזק הכלכלי הישיר מהיצוא מההתנחלויות שנוי במחלוקת, עם הערכות הנעות בין 100 מיליון שקל ל-755 מיליון שקל בשנה. עם זאת, ההשלכות הרוחב עלולות להיות משמעותיות יותר, שכן 10% מסך היצוא הישראלי מופנה למדינות שהצטרפו לסנקציות. גורמים עסקיים חוששים מזליגה של הסנקציות להגבלות על בנקים, רכש ממשלתי ופרויקטי מחקר ופיתוח, ואף לפגיעה בהסכם הסחר עם האיחוד האירופי.

בנוסף לפגיעה הפוטנציאלית בישראל, נטען כי הסנקציות עלולות לפגוע גם בכלכלה הפלסטינית, שכן אלפי פועלים פלסטינים מועסקים במפעלים ביהודה ושומרון. גורמים כלכליים פלסטינים, המבינים את התלות ההדדית, מעוניינים בהמשך הפעילות המסחרית אך נבלמים על ידי כוחות פוליטיים פנימיים.

במגזר העסקי מותחים ביקורת על התנהלות הממשלה, וטוענים כי היא אינה מתמודדת ברצינות עם הסכנה. נטען כי יש צורך בעבודה דיפלומטית משולבת ולא רק בצעדי תגובה סמליים. למרות האופטימיות לגבי עוצמת הקשרים הכלכליים הקיימים, האחריות להפחתת הסיכון מוטלת על הדרג המדיני.