ההתנחלויות הן רק ההתחלה: מה באמת מסוכן בסנקציות האירופיות החדשות
בריטניה ו-11 מדינות אירופיות נוספות הכריזו על סנקציות כלכליות חדשות האוסרות יבוא ושיווק מוצרים מההתנחלויות, ואף מגבילות חברות המספקות להן שירותים. גורמים במגזר העסקי בישראל חוששים שהסנקציות יוצרות תקדים מסוכן של חרם פוליטי-כלכלי שעלול להתרחב ולפגוע גם בחברות ישראליות הפועלות בתוך הקו הירוק, בשל קשרי גומלין כלכליים. נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, הדגיש כי לא ניתן להפריד בין הכלכלה ביהודה ושומרון לזו שבתוך ישראל, שכן יצרנים ישראלים רוכשים תשומות מהשטחים. הוא הזהיר מפני "חור בסכר" שעלול להוביל להרחבת הסנקציות לרמת הגולן וליצוא ישראלי בכלל.
היקף הנזק הכלכלי הישיר מהיצוא מההתנחלויות מוערך בסכומים שונים, החל מ-100 מיליון שקל בשנה לפי משרד הכלכלה, ועד 250-350 מיליון דולר לפי גורמים אחרים. עם זאת, הסכנה העיקרית אינה הנזק הישיר אלא ההשלכות הרוחב האפשריות, שכן כ-10% מסך היצוא הישראלי מופנה למדינות שהטילו את הסנקציות. גורמים עסקיים חוששים מהתרחבות הסנקציות לפגיעה בבנקים, פרויקטי מחקר ופיתוח, ואף בהסכם הסחר עם האיחוד האירופי.
במגזר העסקי טוענים שהסנקציות עלולות לפגוע גם בכלכלה הפלסטינית, שכן כ-18 אלף פועלים פלסטינים מועסקים במפעלים ביהודה ושומרון. גורמים כלכליים פלסטינים, המבינים את התלות ההדדית, מעוניינים בהמשך הפעילות המסחרית אך נבלמים על ידי כוחות פוליטיים פנימיים. כמו כן, נמתחה ביקורת על התנהלות הממשלה, ובפרט על תגובת משרד החוץ, ונטען כי נדרשת עבודה דיפלומטית משולבת ורצינית יותר כדי לצמצם את הסיכון.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
