מכה חריפה ליועמ"שית: בג"ץ דחה את עמדתה

בית המשפט העליון (בג"ץ) דחה היום (חמישי) את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, וקבע כי נציב שירות המדינה אינו יכול לעצור לבדו בקשה של שר הכלכלה להדיח את הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן. על פי פסק הדין, אם השר מבקש להפסיק את כהונתה של כהן, ועדת המינויים היא הגוף שצריך לדון בבקשה. השופטים הבהירו כי הוועדה יכולה להחליט שאין סיבה להמשיך בדיון, אך הנציב אינו מוסמך לקבל החלטה זו במקומה.

השופט יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון, הדגיש כי המקרה של כהן לא הצדיק מניעת כינוס הוועדה. המשנה לנשיא, נעם סולברג, מתח ביקורת חריפה על הייעוץ המשפטי לממשלה, וציין כי הוצגה לנציב שירות המדינה "תמונה משפטית שגויה". לדבריו, כל ששת השופטים שדנו בפרשה, הן בדיון המקורי והן בדיון הנוסף, סברו שהדין קרוב יותר לעמדת השר מאשר לעמדת הייעוץ המשפטי. סולברג התייחס גם לעיכוב המשמעותי בטיפול בבקשה, שנמצאת בדיונים למעלה משנתיים וחצי, וכתב כי "צדק מאוחר הוא צדק שנשלל".

עו"ד מיכל כהן מונתה לממונה על התחרות בינואר 2022 לתקופה של שש שנים. שר הכלכלה הנוכחי נכנס לתפקידו כשנה לאחר מכן, ובתוך זמן קצר נוצר קרע בינו לבין כהן. כהן טענה שהשר ומנכ"ל משרדו ניסו להתערב בסמכויותיה, וכי במאי 2023 הוא ביקש ממנה להתפטר. בינואר 2024, השר פנה לנציב שירות המדינה דאז, פרופ' דניאל הרשקוביץ, בבקשה לכנס את ועדת המינויים לדון בהפסקת כהונתה, בטענה ל"אי התאמה מובהקת ומתמשכת לתפקיד" ו"משבר אמון חריף".

ועדת המינויים לא כונסה, ובאוגוסט 2024 הודיע הרשקוביץ לשר כי לא יעביר את הבקשה לוועדה. השר עתר לבג"ץ, וביולי 2025 בית המשפט קיבל את העתירה וקבע שהנציב אינו יכול לעצור את המהלך לבדו. לאחר מכן, היועצת המשפטית לממשלה, נציב שירות המדינה וועדת המינויים ביקשו דיון נוסף בהרכב מורחב, אך היום נדחתה עמדתם. בג"ץ לא הכריע בטענות נגד כהן או בהדחתה, אך ביטל את הצו שעיכב את המשך הטיפול. עם זאת, מכיוון שישראל נמצאת בתקופת בחירות, המשך הטיפול בבקשה יהיה כפוף לכללים החלים בתקופה זו.