אבטחה מצילה חיים, אבל היא לא יכולה להיות העתיד של הקיום היהודי | רויטל יכין קרקובסקי

קהילות יהודיות ברחבי העולם, ובפרט בארצות הברית, מוציאות סכומים אדירים על אבטחה, אך הדבר אינו מבטיח ביטחון מלא. בשנת 2025, הקהילה היהודית בארה"ב הוציאה למעלה ממיליארד דולר על אבטחת כ-4,500 מוסדות יהודיים, עלייה של 33% לעומת השנה הקודמת. נתונים אלו פורסמו לקראת חגי תשרי, תקופה בה הקהילות נערכות לאפשרות של פגיעה ביהודים בדרכם לבתי הכנסת או בתוכם.

הכותבת, רויטל יכין קרקובסקי, מדגישה כי בעוד שהאבטחה מצילה חיים ומספקת הגנה הכרחית מפני איומים ממשיים, היא אינה מהווה פתרון לאנטישמיות עצמה. היא מסבירה כי אבטחה יכולה לעצור מפגע בודד, אך אינה יכולה להילחם בחברה המתרגלת שנאת יהודים או למנוע את האקלים שבו פשעי שנאה צומחים. הסכנה, לטענתה, היא שהעולם יראה באבטחה פתרון קבוע, בעוד שהיא רק "פלסטר הכרחי".

המחיר העמוק יותר של המצב הוא הפחד וההשפעה על הזהות היהודית. ילדים יהודים לומדים שמאבטח בכניסה לבית הספר הוא חלק מהשגרה, וכי זהותם דורשת הגנה מיוחדת. מבוגרים נאלצים לשקול האם ללכת לבית הכנסת או לשלוח ילדים למוסדות יהודיים. הכותבת קוראת למדינות להשקיע באופן שיטתי ומתמשך בחינוך נגד אנטישמיות, כולל לימודי שואה וביקורים באתרים היסטוריים, כדי למנוע את התפתחות השנאה.

בנוסף, נדון הצורך של מדינת ישראל, כמקום מפלט ליהודי העולם, להציע פתרון אמיתי. עם זאת, עלייה לישראל אינה יכולה להיות התשובה היחידה לאנטישמיות, והמסר ליהודי התפוצות אינו יכול להיות "אם אתה רוצה לחיות כיהודי בגלוי ובביטחון, עבור לישראל". הכותבת קוראת לישראלים להפגין סולידריות עם יהודי התפוצות, כפי שהם הפגינו תמיכה בישראל מאז אירועי ה-7 באוקטובר. למרות האנטישמיות הגואה, סקרים מראים עלייה בחיבור לזהות היהודית ובמעורבות בחיים הקהילתיים בקרב יהודי ארה"ב, נתונים המהווים "אור באפלת האנטישמיות".