משרד החינוך אינו מגביל תוספת תקציב עירונית שמגיעה עד 24 אלף שקל לתלמיד
משרד החינוך נוקט במדיניות של תקצוב דיפרנציאלי בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, שמטרתה לצמצם פערים בין רשויות על ידי הענקת תעריף גבוה יותר לתלמיד ברשויות בעלות מדד טיפוח נמוך. עם זאת, המשרד אינו מגביל את הסכום שרשויות מקומיות יכולות להוסיף מתקציבן הפרטי לחינוך, סכום שיכול להגיע עד 24 אלף שקל לתלמיד, ומקורו בעיקר בתשלומי ארנונה מעסקים.
מחקרים של אוניברסיטת בר-אילן, בהובלת פרופ' איריס בן דוד הדר, מצאו כי ההקצאה התוספתית הזו, המגיעה מרשויות מבוססות, יכולה להיות פי שלושה או ארבעה גבוהה יותר לתלמיד בהשוואה לרשויות חלשות. ממצא מדאיג נוסף הוא שקצב הגידול בהקצאה התוספתית גבוה יותר ברשויות מבוססות, מה שמעיד על מגמה של הרחבת פערים מתמשכת ולא על פער יציב.
הפערים אינם נובעים רק מהמצב הכלכלי של הרשות, שכן נמצאו הבדלים משמעותיים גם בין רשויות בעלות יכולת כלכלית דומה. ההבדלים נובעים מסדרי עדיפויות שונים, ניהול מקומי והבדלים ביכולת של מנהלי בתי ספר להתנהל מול המערכת. בעוד רשויות חזקות משקיעות בתוכניות העשרה ומגמות לימוד, רשויות חלשות מתקשות לממן צרכים בסיסיים.
החוקרות ממליצות להגדיל את משקל המצב הכלכלי בנוסחת התקצוב ולהגביל את יכולתן של רשויות עשירות להוסיף כסף ללא הגבלה. בניגוד לכך, משרד האוצר מקדם תוכנית לביזור מערכת החינוך והעברת סמכויות נרחבות לרשויות המקומיות, מה שעלול להחריף את הפערים. פרופ' בן דוד הדר מזהירה כי צעד כזה, במיוחד כשהתקציב הגדול יעבור לרשויות, יפגע בשוויון החינוכי.
