עו"ד יוסף ויצמן על מחקר בנק ישראל: "חדלות פירעון יכולה לתת התחלה חדשה, אבל לא לכל חייב זה המסלול הנכון"

מחקר חדש של בנק ישראל בחן את השפעת חוקי חדלות פירעון על שוק האשראי ועל חייבים. הממצאים העיקריים מצביעים על כך שהקלה על חייבים אכן מעודדת פנייה להליכי שיקום כלכלי, אך במקביל גורמת לנותני אשראי לנהוג במשנה זהירות במתן הלוואות. המחקר, שנערך על ידי חוקרי בנק ישראל ואוניברסיטת אטווש לוראנד, בחן נתונים משנים 2001-2020 ורפורמות בדיני חדלות פירעון באירופה ובישראל.

החוקרים מצאו כי הקלה על חייבים מובילה לעלייה משמעותית במספר הבקשות לחדלות פירעון, הנמשכת כשלוש עד ארבע שנים לפני שהיא מתמתנת ונעלמת. בישראל, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף ב-2019 אכן גרם לעלייה במספר הבקשות עד 2022-2023, אך קשה לבודד את השפעתו המלאה בשל משבר הקורונה שפרץ סמוך לכניסתו לתוקף.

השפעה מתמשכת יותר נצפתה אצל נותני האשראי. כאשר החוק מקל על מחיקת חובות, בנקים וגופים פיננסיים נוטים להאט את קצב הרחבת האשראי הצרכני, מכיוון שהם לוקחים בחשבון סיכון גבוה יותר לאי-החזר חובות. שינוי זה מתחיל כבר בשלב החקיקה ונמשך לפחות חמש שנים.

עו"ד יוסף ויצמן, מומחה בתחום חדלות פירעון, הדגיש כי הממצאים מחזקים את הצורך בבדיקה פרטנית של כל מקרה. לדבריו, חדלות פירעון היא כלי חשוב לשיקום כלכלי, אך אינה הפתרון המתאים לכל חייב. לעיתים, הסדר חובות או פריסת חובות עשויים להיות עדיפים על פני הליך חדלות פירעון מלא. הוא ממליץ לבחון לעומק את מצבו הכלכלי של החייב, היקף החובות, מספר הנושים ויכולת ההחזר לפני קבלת החלטה על המסלול המתאים, תוך הימנעות מטעויות של כניסה אוטומטית להליך או משיכת זמן מיותר.