חומה של ביורוקרטיה מורכבת
למרות התיאוריה הכלכלית הגורסת כי פעולה למקסום תועלת אישית מובילה לשגשוג כלכלי כולל, יישום עיקרון זה על הרגולטורים הפיננסיים של ישראל, המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון ויו"ר רשות ני"ע, מציג תמונה מורכבת. שלושת הרגולטורים פעילים וזוכים להערכה על צעדים חיוביים שנעשו בשנים האחרונות, אשר תרמו להתבגרות מואצת של השוק הפיננסי הישראלי. בין ההישגים נמנים יצירת רישיון בנקאי חדש לבנקים קטנים, רפורמה במוצרי חיסכון והשקעה לטווח בינוני, ושינויים במבנה עמלות המסחר בניירות ערך.
עם זאת, ניסיונות הרגולטורים לשתף פעולה ולפרק את כוחה של המערכת הבנקאית חושפים מורכבות מערכתית וחיכוכים. עוד בוועדת בלינקוב (2021-2022) ניסו לפתור סרבול וכפילויות פיקוח, אך כל מפגש סמכויות יוצר קשיים. לדוגמה, בנק ישראל ורשות שוק ההון התקשו להגיע להסכמה מי יפקח על חברות ההחזקה של בנקים קטנים. רשות שוק ההון ורשות ני"ע התנגדו לרפורמה בחיסכון לטווח בינוני, מה שהוביל לתוצאה מסורבלת שעלולה לבלבל את הציבור. בנוסף, לקוחות קרנות הנאמנות נותרו מושפעים מהעיכובים ברפורמת עמלות המסחר, הממתינה לחקיקת חוק "ברוקר־דילר" שיסדיר את סמכויות רשות ני"ע מול חברי בורסה שאינם בנקים.
הפעלתנות והכוונות הטובות של הרגולטורים בשנה האחרונה חשפו פער מובנה בין הפוטנציאל למהפכה פיננסית לבין המציאות הביורוקרטית המורכבת, המאטה את קצב השינויים בפועל.
