"חדלות פירעון יכולה לתת התחלה חדשה, אבל לא לכל חייב זה המסלול הנכון"

מחקר חדש של בנק ישראל, שנערך על ידי יהונתן ברזני, ד"ר רועי שטיין וד"ר ג'ורגי וולטר, בחן את השפעת רפורמות בחוקי חדלות פירעון על חייבים ועל שוק האשראי. המחקר, שסקר נתונים משנים 2001-2020 ורפורמות באירופה ובישראל, מצא כי הקלה בהליכי חדלות פירעון אכן מגדילה את מספר הפונים להליך, אך השפעה זו זמנית ודועכת לאחר מספר שנים.

בישראל, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף ב-2019, נועד להקל על חייבים ולקדם את שיקומם הכלכלי. בעקבות החוק נרשמה עלייה בבקשות לחדלות פירעון עד 2022-2023, אך מאז הן חזרו לרמות שלפני הרפורמה. החוקרים מציינים כי קשה לבודד את השפעת החוק בישראל בשל התפרצות משבר הקורונה סמוך לכניסתו לתוקף.

במקביל, המחקר מצא כי הקלה במחיקת חובות גורמת לבנקים ולגופים מלווים להיות זהירים יותר במתן אשראי. הם מתחילים להאט את קצב הרחבת האשראי הצרכני כבר בשלב החקיקה, תופעה הנמשכת שנים.

עו"ד יוסף ויצמן, מומחה בתחום חדלות הפירעון, מדגיש כי ההליך המשפטי חשוב לשיקום חייבים, אך אינו מתאים לכל אחד. הוא ממליץ לבחון לעומק את כלל הנתונים הכלכליים, כולל הכנסות, יכולת החזר, נכסים וחובות שנויים במחלוקת, לפני שמחליטים על כניסה להליך. לדבריו, לעיתים הסדר חובות או פריסת חובות עשויים להיות פתרון טוב יותר, וחשוב להימנע משתי טעויות: כניסה אוטומטית להליך או משיכת מצב כלכלי קשה לאורך שנים.