חנן פרידמן על מגבלות שכר הבכירים: "חוק גרוע ומזיק - יפגע במערכת הפיננסית בישראל"
מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, תקף בחריפות את חוק שכר הבכירים, וכינה אותו "חוק גרוע ומזיק" שיפגע במערכת הפיננסית בישראל. בריאיון ראשון מאז ביטול מענק האופציות שתוכנן עבורו, הסביר פרידמן כי החוק כבר מקשה על גיוס עובדים מוכשרים בבנקים, וכי חלק מהבנקים העבירו את תחום הטכנולוגיה לחברות בנות כדי לעקוף את מגבלות השכר.
פרידמן התייחס גם לניסיונות של גופים פיננסיים למצוא פתרונות לעקיפת החוק, אך הדגיש כי מדובר ב"חוקי פופוליזם" שהציבור הישראלי משלם את מחירם. דבריו נאמרו בכנס איגוד החברות שנערך בבורסה.
התבטאותו של פרידמן מגיעה לאחר שבנק לאומי ניסה לפני כחודשיים לאשר לו מענק אופציות מותנה בביצועי זרוע ההשקעות של הבנק, במטרה לעקוף את מגבלות החוק. התוכנית, שאושרה על ידי בעלי המניות, כללה ויתור על חלק משכר הבסיס תמורת 850 אלף אופציות בשווי הוגן של כמיליון שקל, כאשר חלק מהתגמול היה אמור להיות מוצמד לעליית שווי לאומי פרטנרס. מהלך זה נבלם על ידי בנק ישראל, שקבע כי אין להצמיד תגמול בכירים לביצועי פעילות ספציפית בתוך הבנק מחשש לעיוות שיקול דעת.
בפועל, עלות שכרו הכוללת של פרידמן הסתכמה ב-4.4 מיליון שקל, מתוכם 3.7 מיליון שקל שכר. חוק שכר הבכירים, שנחקק ב-2016, חל על תאגידים פיננסיים וקובע כי תגמול העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה דורש אישור מיוחד ואינו מוכר כהוצאה מוכרת לצורכי מס. בנוסף, התגמול לא יכול להיות גבוה מפי 35 משכר העובד הנמוך ביותר בתאגיד. החוק יוצר בפועל תקרת עלות שכר של כ-3.5 מיליון שקל למנכ"לי בנקים, ומטרתו לרסן את שכר הבכירים ולצמצם פערים.
