העתירה נגד מעקב אחר מצביעים: בית המשפט העליון ידון בחוקיותו
בית המשפט העליון בישראל החל לדון בעתירות שהוגשו נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית (ועדת הבחירות) לאפשר למפלגות פוליטיות לעשות שימוש בנתוני מצביעים ביום הבחירות. ההחלטה מתייחסת ליכולת לעקוב בזמן אמת אחר אזרחים שכבר הצביעו ואחר אלו שטרם הגיעו לקלפי.
ועדת הבחירות אישרה את הנוהג ברוב של 19 קולות מול 11. העתירה הוגשה על ידי הפעיל שחר בן מאיר, שטען כי השימוש בנתונים אלו פוגע בזכות לפרטיות.
מפלגות פוליטיות משתמשות במנגנון זה מאז 2019. הן מקבלות מידע מנציגים בוועדות הקלפי, מזהות תומכים פוטנציאליים שטרם הצביעו, ופונות אליהם בטלפון או בהודעות כדי לעודד אותם להגיע להצביע.
מוקדם יותר, יו"ר ועדת הבחירות, נועם סולברג, אסר על הנוהג בטענה שהוא מפר את חוקי הגנת הפרטיות. מפלגת הליכוד ערערה על החלטתו, ולאחר מכן הונחתה הוועדה לקבוע בעצמה את הכללים לשימוש בנתונים. ביום ראשון, הוועדה ביטלה את האיסור של סולברג והתירה שוב למפלגות לעקוב אחר שיעורי ההצבעה. כעת, בית המשפט העליון יבחן את חוקיות ההחלטה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
