השופטים יכריעו: האם מותר למפלגות לעקוב אחר מצביעים?
בית המשפט העליון בישראל החל בדיונים בנוגע לעתירות שהוגשו נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית לאפשר למפלגות פוליטיות לעשות שימוש בנתוני מצביעים ביום הבחירות. ההחלטה מתייחסת ליכולת לעקוב בזמן אמת אחר אזרחים שכבר הצביעו ואחר אלו שטרם הגיעו לקלפי.
ועדת הבחירות המרכזית אישרה את הנוהל ברוב של 19 קולות מול 11. העתירה הוגשה על ידי הפעיל שחר בן מאיר, שטען כי השימוש בנתונים אלו פוגע בזכות לפרטיות של האזרחים.
מפלגות פוליטיות משתמשות במנגנון דומה מאז שנת 2019. הן מקבלות מידע מנציגיהן בוועדות הקלפי, מזהות תומכים פוטנציאליים שטרם הצביעו, ופונות אליהם בטלפון או בהודעות כדי לעודד אותם להגיע להצביע.
מוקדם יותר, יו"ר ועדת הבחירות נועם סולברג אסר על נוהל זה, בנימוק שהוא מנוגד לחוקי הגנת הפרטיות. מפלגת הליכוד ערערה על החלטתו לבית המשפט, ולאחר מכן הונחתה הוועדה לקבוע בעצמה את הכללים לשימוש בנתונים. ביום ראשון האחרון, הוועדה ביטלה את האיסור של סולברג והתירה שוב למפלגות לעקוב אחר שיעורי ההצבעה. כעת, בית המשפט העליון יבחן את חוקיות ההחלטה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
