מי עומד מאחורי "אולי אל-באס"? תחקיר על ארגון מסתורי בדרום סוריה

ארגון "ג'בהת אל-מוקאומה אל-אסלאמיה פי סוריה, אולי אל-באס" (חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה, אומץ לב) עלה לכותרות בדרום סוריה לאחר שאימץ אחריות על תקיפות נגד מטרות צבאיות ישראליות. במקביל, דווח על תוכנית ביטחונית המאשימה את הארגון בקשרים לרשתות תקשורת ומימון, הכוללות לכאורה דמויות המזוהות עם תנועת האחים המוסלמים וגורמים בעלי קשר לחזבאללה.

הארגון מכחיש את ההאשמות וטוען כי החלטותיו עצמאיות וכי פעילותו מכוונת נגד פלישות ישראליות. עם זאת, השיח הפוליטי והדתי שלו, סמלו הדומה לזה של חזבאללה, והצהרותיו על "אחדות הזירות" מעלות שאלות לגבי טבעו והסביבה האזורית בה הוא פועל. אין עדויות פומביות חותכות לקשר פיקודי משותף בין חזבאללה לאחים המוסלמים, והרשויות הסוריות לא פרסמו ממצאי חקירה רשמיים לגבי מקורות המימון או המבנה הארגוני שלו.

הארגון הופיע לראשונה בינואר 2025 תחת השם "ג'בהת תחריר אל-ג'נוב" (חזית שחרור הדרום), ודרש מישראל לסגת מהשטחים הסוריים. הוא טען אז כי ברשותו נשק וציוד מצבא סוריה לשעבר והכחיש קשר למדינה או מפלגה כלשהי. בהמשך אימץ את השם הנוכחי. הארגון מציג עצמו ככוח סורי חמוש הפועל באמצעות יחידות קטנות, תחת פיקוד צבאי ששומר על סודיות זהות רוב חבריו. הוא משתמש בשמות קוד לדובריו ומפקדיו, כמו "הסרן מקדאד" או "אבו ג'יהאד רדא", שלפי דיווחים עשוי להיות קצין סורי לשעבר בשם רדא חוסיין. עם זאת, מידע על הנהגתו, גודלו והיקף פעילותו בשטח מוגבל ואינו ניתן לאימות בלתי תלוי.

"אולי אל-באס" קיבלה אחריות על מספר התקפות ועימותים נגד כוחות ישראליים באזורי דרעא וקוניטרה. באוגוסט 2026, למשל, הודיעה על תקיפת בסיס ישראלי ב"מצודת האי" במערב דרעא ופרסמה סרטון. עם זאת, לא סופקו פרטים הניתנים לאימות לגבי היקף הנזק או הנפגעים, וגם לא אושר באופן בלתי תלוי את תוצאות הפעולה. קיימים ספקות לגבי היקף נוכחותו בשטח, כאשר תושבים ומפקדים מקומיים בדרעא טוענים כי חלק מהעימותים שיוחסו לארגון היו תגובות עממיות ספונטניות של תושבים מקומיים, ללא תיאום מוקדם. תושבים בכפרים כמו קויה, נווא וטרנג'ה הכחישו קשר של חמושים מקומיים ל"אולי אל-באס", וטענו כי מדובר בחקלאים שהשתמשו בנשקם האישי להגנה על אדמתם. הדבר מעלה את האפשרות שהנוכחות התקשורתית של הארגון גדולה מהיקפו המבצעי, וכי הוא מנצל עימותים מקומיים כדי לבסס את תדמיתו כמנהיג המאבק המזוין נגד ישראל.

הארגון משתמש בסמלים וביטויים הדומים לאלו של חזבאללה וארגונים הנתמכים על ידי איראן, כמו "אחדות הזירות" ו"ציר ההתנגדות", וקושר בין חזיתות שונות במזרח התיכון במאבק נגד ארה"ב וישראל. הוא הביע סולידריות עם החות'ים בתימן וקרא לתיאום בין "כוחות ההתנגדות" באיראן, עיראק, לבנון וסוריה. שיח זה מצביע על חפיפה אידיאולוגית ופוליטית ברורה עם חזבאללה, אך אינו מהווה הוכחה לקשר ארגוני או מימון ישיר.

הארגון טען כי כינס ועידה חשאית במאי 2025 ליד דמשק והקים "מועצה צבאית מאוחדת" הכוללת קבוצות שונות. לפי דיווחים, כמאתיים איש השתתפו, ופורסמו שמות קבוצות שהצטרפו. עם זאת, לא ניתן לאמת באופן בלתי תלוי את מקום הוועידה, מספר המשתתפים או הצטרפות הקבוצות, וכן לא פורסמו תמונות ברורות של המשתתפים.

דו"ח ביטחוני קושר את הארגון לצוות תקשורת שקיים פגישות בכפר חרבה גזאלה, שם נדונו הקמת מערך תקשורתי להשפעה על דעת הקהל ומתן כיסוי פוליטי וציבורי לפעילות הארגון. "אולי אל-באס" מכחישה זאת וטוענת שאינה קשורה לאחים המוסלמים או לאג'נדות חיצוניות. אין תיעוד לפגישות הנטענות, ואין הוכחות ישירות לקשרן לארגון.

הדו"ח טוען כי חלק מהאינטלקטואלים והפעילים המקומיים שימשו כמתווכים בין רשתות הקשורות לחזבאללה ודמויות מהאחים המוסלמים, וכי נעשה שימוש בתעמולה וחדשות כוזבות להשפעה על דעת הקהל בדרעא. עם זאת, דמיון בשיח או קשרים אישיים אינם מספיקים להוכחת קשר ארגוני.

הדו"ח טוען גם על העברת כטב"מים מסוג "שהאד-136" ומערכות הנחיה מלבנון לדרום סוריה, ועל שליחת אנשים לאזורי השפעת חזבאללה לאימונים. לא פורסמו הוכחות לכך, ומשרד ההגנה הסורי לא אישר את הטענות.

טענה נוספת בדו"ח היא על מעצר אדם עם 50,000 דולר, שנטען כי נועדו למימון פעילות תקשורתית ותמיכה ב"אולי אל-באס". לא פורסם אישור רשמי למעצר או למקור הכסף.

הדו"ח מציג את "אולי אל-באס" כסידור משותף בין רשתות הקשורות לחזבאללה ודמויות מהאחים המוסלמים, כאשר חזבאללה מספק מומחיות ומימון, והאחים המוסלמים מנהלים את השיח התקשורתי. למרות ההבדלים האידיאולוגיים, היסטוריית הסכסוכים האזוריים מראה שיתופי פעולה זמניים בין גורמים מנוגדים. עם זאת, אין עדויות מוצקות להסכם ארגוני משותף.

הנתונים הקיימים מציעים שלוש אפשרויות לגבי טבעו של הארגון: קבוצה מקומית קטנה שהושפעה תקשורתית, פלטפורמה תקשורתית עם נוכחות צבאית מוגבלת המנצלת עימותים מקומיים, או חזית לרשת רחבה יותר הכוללת גורמים הקשורים לחזבאללה והאחים המוסלמים. סודיות הפיקוד, סתירות לגבי פעולותיו והתרחבותו התקשורתית הופכים את מקורות המימון והמבנה הארגוני שלו לנושא ראוי לחקירה.

להגעה למסקנה מהימנה לגבי "אולי אל-באס" נדרשים פרסום הוכחות מעבר להצהרות, כגון רישומי העברות כספים, תיעודי מעצרים וחקירות, הוכחות להעברת נשק וכטב"מים, וזיהוי הפיקוד האמיתי ופריסת הכוחות. כמו כן, יש לאפשר לאנשים המוזכרים בהאשמות להגיב ולקבל תגובות רשמיות מגורמים רלוונטיים.

"אולי אל-באס" היא אחת הקבוצות המזוינות המסתוריות בסוריה. היא מאמצת פעולות נגד ישראל, משתמשת בשיח "ציר ההתנגדות", ותוקפת את הממשלה הזמנית, אך מכחישה כל קשר חיצוני או לאחים המוסלמים. ההאשמות לגבי צוות התקשורת, העברות הכספים, האימונים והכטב"מים מעלות השערה מסוכנת על ניסיון לבנות מחדש את השפעת חזבאללה בדרום סוריה דרך רשת תקשורתית ומקומית חדשה. אך כדי להפוך השערה זו לאמת נדרשות הוכחות חומריות וחקירות משפטיות בלתי תלויות. השאלה האם "אולי אל-באס" מהווה גרעין לפרויקט אזורי חדש או ארגון מוגבל שהצליח להגדיל את נוכחותו התקשורתית על חשבון נוכחותו בשטח, נותרת פתוחה.