דוחות המבקר: המונופול של הרבנות על הכשרות הוא מקור הכשלים, לא הרפורמה שבוטלה

מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על מוסד הרבנות הראשית, וקבע כי הכשלים במערך הכשרות, הכוללים תלות כלכלית של משגיחים בבעלי עסקים, מיעוט משגיחים מוסמכים, הגבלות על מזון מרבנויות אחרות וכשלי אכיפה, נמשכים למרות דוחות קודמים משנת 2009 ו-2017. הרפורמה שנועדה לתקן ליקויים אלו, שאושרה ב-2021, בוטלה לאחרונה על ידי הכנסת ברוב של 46 מול 41, ובכך הוחזר המונופול הבעייתי של הרבנות.

על פי דוחות המבקר, כ-95% ממשגיחי הכשרות מועסקים על ידי בעלי העסקים שעליהם הם מפקחים, מצב המוגדר כ'ניגוד עניינים מובנה'. בנוסף, רק כ-35% מהמשגיחים מחזיקים בתעודת הסמכה, למרות דרישות הרבנות. המבקר גם תיעד הגבלות שמטילות רבנויות ערים על מזון מרבנויות אחרות, מה שמצמצם את אפשרויות הבחירה ומייקר את המזון, וכן כשלי אכיפה חמורים, כולל אי הגשת כתבי אישום בעבירות כשרות בשל התיישנות.

רפורמת הכשרות של השר לשעבר מתן כהנא, שנועדה לפתוח את השוק לתחרות ולאפשר לגופים פרטיים להעניק תעודות כשרות, כמעט ולא הופעלה בפועל. השר מיכאל מלכיאלי חסם את יישומה בצו בסוף 2022, והכנסת אישרה את ביטול החוק ב-14 ביולי 2026. תחשיב משרד האוצר מעריך את העלות השנתית של החזרה למונופול הרבנות בכ-750 מיליון שקל, כאשר 600 מיליון שקל מתוכם הם תוספת במחירי תעודות הכשרות שיועברו לצרכן.

גורמים שונים הביעו דעות מנוגדות לגבי ביטול הרפורמה. חברי כנסת תומכי הביטול כינו את החוק 'חוק של הצרכן הישראלי', בעוד שאחרים הזהירו מפני 'חורבן הכשרות בישראל' ופגיעה בכיס האזרחים. המבקר קבע כי המונופול אינו מבטיח אחידות, אלא יוצר פערים גאוגרפיים בהסמכה והגבלות על מסחר בין אזורים.