בית הדין הארצי מאותת: דברו בלי לחשוש שזה ישמש נגדכם
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי שיחת 'יציאה מהארון' של מנהל, בו סיפר לעובדת כי הוא נמשך לגברים, לא היוותה הטרדה מינית. בית הדין קיבל את ערעור המנהל, וביטל את קביעת בית הדין האזורי כי המנהל הטריד מינית את העובדת בשיחות מאוחרות יותר, בהן הודה במשיכתו אליה.
ההחלטה התייחסה למקרה בו מנהלת משאבי אנוש בחברת סייבר טענה כי מנהלה הטריד אותה מינית. בית הדין הארצי הדגיש כי יש לנהוג בזהירות רבה בהערכת משקלה הראייתי של שיחה המוקלטת בסתר על ידי אחד הצדדים. יש לבחון את תוכן הדברים, את הקשרם, ואת האופן בו התנהל השיח, האם המוקלט דיבר בחופשיות או שהובל על ידי המקליט.
בנוסף, בית הדין קבע כי אין להסיק מסקנות על בסיס שתיקה בלבד, וכי לא ניתן להטיל על אדם נטל בלתי סביר להגיב מיידית לכל טענה המוטחת בו. בית הדין הבחין בין שיחה רגילה בין אנשים, בה שתיקה יכולה להתפרש באופנים שונים, לבין מצב בו אדם נמצא על דוכן העדים לאחר קבלת ייעוץ משפטי.
בית הדין הארצי אימץ את עמדת המנהל, לפיה ייתכן שביקש לאפשר לעובדת 'לפרוק' את אשר על ליבה מבלי להגיב או לקטוע אותה. קביעה זו נועדה לאותת לעובדים ולמעסיקים כי הם יכולים לנהוג ברגישות ובאנושיות זה כלפי זה, מבלי לחשוש שהדבר ישמש נגדם בהליך משפטי עתידי. הדבר חשוב במיוחד בעידן בו צדדים רבים נוטים להקליט שיחות כהכנה לתביעות עתידיות, דבר הפוגע באמון וביחסי העבודה.
