דיסקונט רוצה להשאיר אצלו את כאל - ומה יקרה אם עסקת 4 מיליארד השקלים תיפול?

עסקת מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל, המוערכת בכ-4 מיליארד שקל, מסתבכת. בנק דיסקונט פנה לבנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים בבקשה לבטל את החוק המחייב אותו להיפרד מהחברה, בעוד רשות התחרות מציבה תנאים מקשים על הקונים הפוטנציאליים, קבוצת יוניון והראל.

החוק מחייב את דיסקונט למכור את השליטה בכאל עד מאי 2027, אך מציאת קונה חדש וקבלת אישורים עלולים לקחת חודשים ארוכים. העסקה הנוכחית מעריכה את כאל בשווי של 3.75 מיליארד שקל, עם אפשרות לעלייה עד כ-4 מיליארד שקל. דיסקונט, המחזיק בכ-72%, צפוי לקבל כ-2.7 מיליארד שקל, והבינלאומי, המחזיק ב-28%, צפוי לקבל מעט יותר ממיליארד שקל.

למרות איבוד הפעילות עם אל על, כאל ממשיכה להציג צמיחה מרשימה. ברבעון השני של השנה רשמה החברה הכנסות של 843 מיליון שקל, עלייה של 7%, ומחזור העסקאות בכרטיסים הגיע ל-55 מיליארד שקל. מספר הכרטיסים הפעילים עומד על 4.2 מיליון, ותיק האשראי הצרכני גדל בכמעט 12% בשנה. הרווח הנקי ברבעון השני עמד על 104 מיליון שקל, אם כי הרווח המייצג, ללא אירוע חד פעמי, נמוך יותר ועומד על כ-85-88 מיליון שקל.

רשות התחרות חוששת מהשלכות אפשריות של העסקה על התחרות בשוק הקמעונאות, בעיקר בשל החזקותיה של קבוצת יוניון בסופר-פארם. הרשות דורשת מגבלות על מעבר מידע בין כאל ליוניון, מה שמקשה על הקונים. בעבר, דיסקונט קיבל הצעה גבוהה יותר ממוטי בן משה, אך העדיף את עסקת יוניון-הראל מתוך הערכה לקבלת אישורים רגולטוריים קלים יותר.

אם העסקה תיפול, דיסקונט עשוי לשקול אפשרויות נוספות, כולל חזרה לקונים קודמים, חיפוש קונה חדש, הנפקת כאל בבורסה או חלוקת מניותיה לבעלי המניות. כל האפשרויות מורכבות ודורשות התמודדות עם מגבלות רגולטוריות וזכויות של בעלי מניות אחרים. המצב הנוכחי מעלה שאלות לגבי עתיד הרפורמה שנועדה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.