דיסקונט רוצה להשאיר אצלו את כאל - ומה יקרה אם עסקת 4 מיליארד השקלים תיפול?

בנק דיסקונט פנה לבנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים בבקשה לבטל את החוק המחייב אותו להיפרד מחברת כרטיסי האשראי כאל. זאת, בעוד רשות התחרות מציבה תנאים מקשים על קבוצת יוניון והראל, הרוכשות הפוטנציאליות, בעסקת מכירה המוערכת בכ-4 מיליארד שקלים.

החוק מחייב את דיסקונט למכור את השליטה בכאל עד מאי 2027, אך תהליך מציאת קונה חדש, קבלת אישורים רגולטוריים וסגירת עסקה חדשה עלולים לקחת חודשים ארוכים. העסקה הנוכחית, המוערכת בשווי של 3.75 מיליארד שקלים (עם אפשרות לעלייה עד 4 מיליארד), משקפת לדיסקונט, המחזיק בכ-72%, קבלת כ-2.7 מיליארד שקלים, ולבינלאומי, המחזיק ב-28%, קבלת מעט יותר ממיליארד שקלים.

כאל מציגה ביצועים פיננסיים חזקים, עם צמיחה של 7% בהכנסות ברבעון השני ל-843 מיליון שקלים, וגידול של 11% במחזור העסקאות בכרטיסים ל-55 מיליארד שקלים. מספר הכרטיסים הפעילים עומד על 4.2 מיליון, ותיק האשראי הצרכני גדל בכמעט 12% בשנה לכ-9.3 מיליארד שקלים. הרווח הנקי ברבעון השני עמד על 104 מיליון שקלים, אם כי הרווח המייצג, ללא אירוע חד פעמי, מוערך בכ-85-88 מיליון שקלים.

החשש המרכזי של רשות התחרות נוגע לבעלות אפשרית של קבוצת יוניון, המחזיקה בחלק מסופר-פארם, על כאל. הרשות חוששת מניצול מידע על הרגלי קנייה של צרכנים, שיכול לשמש יתרון תחרותי ברשת קמעונאית. לכן, הרשות דורשת הגבלות על מינויים בדירקטוריון ומנגנונים למניעת העברת מידע בין כאל ליוניון, מה שמקשה על הרוכשים.

אם העסקה תיפול, דיסקונט יכול לחזור לקונים קודמים, לחפש קונה חדש, להנפיק את כאל בבורסה או לחלק את מניותיה לבעלי המניות. הנפקה עשויה להעניק לו זמן נוסף, אך זכויותיו של הבינלאומי מקשות על מהלך זה ללא הסכמתו. מוטי בן משה, קרן סנטרברידג' וגורמים נוספים עשויים להיכנס לתמונה.

מכירת כאל היא חלק מרפורמה רחבה יותר שנועדה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. ביטול החובה למכור את כאל יהווה נסיגה ברפורמה זו, בעוד עבור דיסקונט זהו פתרון לשמירה על נכס רווחי.