וול סטריט ניצחה
בשנה האחרונה, שער החליפין דולר-שקל חולל את חלוקת ההכנסות הגדולה ביותר במשק הישראלי, ללא החלטה ממשלתית אחת. באפריל 2025 עמד הדולר על כ-3.80 שקלים, ובמאי 2026 צנח לשיא של 2.79 שקלים, התחזקות של למעלה מ-26% בשנה. התחזקות זו, שהתרחשה בזמן מלחמה, גירעון חריג וירידות דירוג אשראי, מפתיעה במיוחד לאור העובדה שהשקל התחזק יותר מכל מטבע אחר בעולם המפותח, בעוד מדד הדולר העולמי ירד רק בכ-10%.
שלושה גורמים עיקריים הובילו להתחזקות השקל: ראשית, קריסת פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שמשתקף בירידת מדד ה-CDS מ-150 נקודות ל-66-70. שנית, הצלחת ההייטק הישראלי, עם יצוא של 85.4 מיליארד דולר ב-2025, וזרם השקעות זרות שהוכפל, כאשר רוב הרווחים הומרו לשקלים. שלישית, גידור מוסדי אגרסיבי מצד גופים ישראליים שהחזיקו בוול סטריט, שמכרו דולרים בהיקפים חסרי תקדים כדי לגדר את חשיפתם, מה שהשפיע על שער השקל יותר מריבית בנק ישראל.
בניגוד לציפיות, הורדות הריבית של בנק ישראל, שנועדו לבלום את התחזקות השקל, לא הועילו. פער הריביות מול ארה"ב כמעט נסגר, אך השקל המשיך להתחזק. התחזקות השקל תרמה לריסון האינפלציה, שאף ירדה מתחת ליעד המרכזי, ואפשרה את הורדות הריבית. עם זאת, ההשפעה על הצרכן הייתה חלקית, שכן המחירים הסחירים הוזלו אך מחירי השירותים נותרו גבוהים. התמסורת מהייסוף למחירים נאמדת בכ-10% בלבד.
היצואנים, לעומת זאת, נפגעו קשות מהתחזקות השקל, שכן כ-77% מהיצוא הישראלי נקוב בדולרים, בעוד הוצאותיהם בשקלים. באופן פרדוקסלי, מגזר ההייטק, שתרם רבות לייסוף, הוא גם זה שנשחק ממנו. דוגמה בולטת לכך היא עסקת רכישת ויזה, שבה חבות המס עלתה בכ-1.6 מיליארד שקל עקב שינוי בשער החליפין. לבסוף, נמצא פתרון יצירתי של תשלום המס בדולרים, שהזרים מיליארדים לקופת המדינה מבלי להשפיע על השער.
לקראת סוף השנה, הייסוף נרגע מעט על רקע המצב הגיאופוליטי המתוח. השאלה המרכזית לשנה הבאה היא כיצד המדינה תטפל באופן מערכתי בסוגיית הייסוף, באמצעות הפחתת עלויות קבועות, שבירת מונופולים והורדת עלויות ייצור.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
