זה עליכם: ההרגל הבעייתי שגורם לנו לגלגל את האחריות ל-AI
מאמר מאת נועם כהן, מייסד חברת ייעוץ והטמעת AI, מזהיר מפני הרגל בעייתי שבו מנהלים מאצילים משימות לכלי בינה מלאכותית (AI) מתוך הנחה שזה דומה להאצלת משימות לעובדים אנושיים. ההבדל המרכזי, לדברי כהן, הוא שהאצלת משימה לאדם מפצלת את האחריות, בעוד שהאצלה ל-AI מעבירה רק את סמכות הביצוע, אך האחריות נותרת במלואה בידי האדם שנתן את הפקודה (הפרומפט).
כהן מסביר כי בניגוד לעובד אנושי, שיכול להשלים פרטים או לשאול שאלות על סמך הבנה אנושית והיכרות עם ההקשר, AI פועל על סמך הסתברות והקשר הנתון בלבד. הניסוח המקצועי והמנומס של תשובות ה-AI יוצר מלכודת אמון, הגורמת למנהלים להוריד את סף הבדיקה שלהם, מתוך אמונה שהתוצר "מספיק טוב" רק בגלל שהוא מנוסח היטב.
הדרך הנכונה, לפי כהן, היא להאציל רק שלבים מוגדרים שניתן לבדוק את תוצרם בקלות, ולא תוצאות סופיות שאת הצלחתן ניתן לדעת רק בדיעבד. הוא מדגיש כי יש לבנות מנגנוני בדיקה מראש, שכן AI אינו עוצר לבד או שואל שאלות. ההשקעה צריכה לעבור מהסבר מפורט לאדם להגדרה מדויקת של מה נחשב תוצר טוב. כהן מסכם כי מכונה אינה מקבלת אחריות, אלא רק סמכות, והמחיר של השימוש בה משולם על ידי מי שנתן את הפקודה, ולכן חיוני לדעת להאציל נכון.
