לשון, רימון וקרע: סדר ראש השנה של יהודי עיראק, ומתכון לחג

ערב ראש השנה, משפחות יהודיות יוצאות עיראק מתכנסות לסדר חג חגיגי, הכולל ברכות ותפילות על מאכלים שונים, שכל אחד מהם נושא משמעות וסמליות. בין המאכלים המסורתיים נמנים תמרים, שעועית ירוקה (לוביה), כרישה (כרתי), עלי סלק (סילקא), דלעת או קישואים (קרע), ריבת תפוחים, רימון ולשון בקר או כבש.

הסמליות של כל מאכל קשורה לשורש המילה או למשמעותה, ומשקפת בקשות לשנה החדשה. לדוגמה, על התמר מבקשים שיגיע קץ לאויבים, בשל הקשר לשורש 'תמ"ר' שמשמעותו קץ. על הלוביה מבקשים שירבו זכויותינו, בשל הקשר למילים 'רב' ו'לב'. הכרישה, שאינה נאכלת אלא נקרעת, מסמלת את בקשת הכריתה של אויבים, בשל הקשר לשורש 'כר"ת'. עלי הסלק מסמלים את הבקשה שהאויבים 'יסתלקו', והדלעת או הקישואים מסמלים את בקשת קריעת גזרות הדין הרעות.

על הלשון מבקשים 'להיות לראש ולא לזנב', ובמקום תפוח בדבש האשכנזי, נהוג בעיראק להכין ריבת תפוחים, המסמלת התחדשות שנה טובה ומתוקה. הרימון מסמל את ריבוי מעשינו הטובים כמספר גרעיניו.

הכתבה מציגה גם מתכון מסורתי לריבת תפוחים עיראקית, שעובר במשפחות מדור לדור. המתכון כולל תפוחים, סוכר, מים, הל, מי ורדים ומיץ לימון, ומתבשל כשעתיים וחצי עד לקבלת סירופ סמיך. הריבה נאכלת בדרך כלל עם חלה בערב ראש השנה.