מאמר חדש של 'מדא אל-כרמל' בוחן השפעת טראומה קולקטיבית על זהות וסכסוכים

תוכנית הפסיכולוגיה השחרורית ב'מדא אל-כרמל' פרסמה מאמר חדש מאת הפסיכולוגית הקלינית סרין עפיפי, שכותרתו "מורשות לא מודעות: טראומה קולקטיבית, זהות ושורשים פסיכואנליטיים של כוח וכיבוש". המאמר, שפורסם באנגלית בחודש יולי, בוחן את ההשפעה המתמשכת של טראומה קולקטיבית ומנגנוני הגנה פסיכולוגיים לא מודעים על עיצוב הזהות, דינמיקות כוח ומעגלי קורבנות חוזרים.

המאמר דן כיצד טראומות היסטוריות, כמו גלות, אנטישמיות והשואה, תרמו לעיצוב התודעה הלאומית היהודית ולביסוס נרטיבים של איום קיומי והישרדות. בהתבסס על מושג ה"זיכרון הלא מודע", המעבר הלא מודע של סבל היסטורי והפעלתו מחדש בהווה, המחקר מנסה להסביר כיצד טראומה שלא עובדה ממשיכה לעצב את המציאות הפוליטית, להנציח אידיאולוגיות הרחבה ולשחזר מעגלי דיכוי בין-דוריים.

על ידי שילוב של תיאוריה פסיכואנליטית ומחקר היסטורי, המאמר טוען כי חברות עלולות למצוא את עצמן לכודות בזמן הנשלט על ידי טראומה, כאשר אירועי עבר טראומטיים נבלעים בהווה דרך פרקטיקות של זיכרון, הזדהות והגנה.

מנקודת מבט זו, ניתן לקרוא את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כזמניות סכסוךית המבוססת על חזרתיות. בישראל, זיכרון השואה והתחושה של חוסר ביטחון קיומי מאורגנים לעיתים קרובות באופן מוסדי, ומונצחים דרך שיח המדינה והתרבות הפוליטית. ברגעים מכריעים, שיח זה מועצם על ידי אליטות פוליטיות המבקשות למנף את השפעתו הרגשית על הציבור, ובכך להנציח את מצב החירום המטבע את המשטר הצבאי.