מדענים ישראלים פיתחו שיטה לטיפול בציאנו-בקטריות הפוגעות במתקני התפלה

מדענים ישראלים מהאוניברסיטה העברית ע"ש בן-גוריון והטכניון פיתחו שיטה חדשה לטיפול בריכוזים גבוהים של ציאנו-בקטריות (אצות כחוליות) במי הים, אשר פוגעים באופן משמעותי בתפקוד מתקני ההתפלה בישראל. הבעיה החלה ב-29 באוגוסט, כאשר ריכוז גבוה של חיידקים אלו, שמקורם בדלתא של הנילוס במצרים, גרם לסתימת קרומי הסינון במתקנים, ירידה בלחץ ופגיעה בכושר הייצור. הציאנו-בקטריות, שגודלן זעיר (כשני מיקרון), חודרות דרך מסננים ראשוניים ויוצרות שכבה דביקה על קרומי האוסמוזה ההפוכה, מה שמצריך ניקוי תכוף ויקר של הממברנות, וגורם לבלאי מואץ שלהן.

המחקר, שנערך בשיתוף עם מכון צוקרברג לחקר המים, מתמקד בשימוש בחומרים שכבר קיימים בתהליכי ההתפלה, ללא הוספת רכיבים חדשים. פרופסור עידו בר-זאב, מהחוקרים המובילים, דיווח על הצלחה ראשונית בניסויים שבוצעו במתקן ההתפלה באשדוד, שם נצפתה ירידה משמעותית בעכירות המים לאחר הטיפול. לדבריו, יש להמתין לתוצאות מלאות לפני שניתן יהיה להכריז על הצלחה סופית, אך אם השיטה תוכח כיעילה, יפותח פרוטוקול טיפול ייעודי לכל מתקן.

במקביל, מתקן ההתפלה באשדוד, שהושבת ראשון ב-27 באוגוסט, צפוי לחדש את פעילותו באופן חלקי. מתקן חדרה ממשיך לפעול כרגיל, בעוד ארבעה מתקנים נוספים (שורק 1 ו-2, אשקלון ופאלמחים) פועלים באופן חלקי. מצב זה מאלץ את המתקנים לשאוב מים עכורים, מה שמגביר את הסיכון לפגיעה בממברנות, שהן רכיב יקר וחיוני במערכת. משרד האנרגיה העריך את הנזק בעשרות מיליוני שקלים, והרשות למים כבר העלתה את מחיר הרכישה של מים מותפלים כדי לפצות את החברות, כאשר העלות צפויה להתגלגל בסופו של דבר לצרכנים.

על אף הקשיים, שר האנרגיה אלי כהן הדגיש כי מערכת אספקת המים בישראל מסוגלת לעמוד בכל צרכי האזרחים, וכי לא נרשם מחסור במים באף בית. כדי לפצות על הפגיעה בתפוקת המתקנים, חברת מקורות הגבירה את הפקת המים מקידוחי מים ברחבי הארץ, והפעילה אלפי קידוחים נוספים. התלות של ישראל במים מותפלים גבוהה, כאשר ששת המתקנים המרכזיים מספקים כ-44-45% מסך צריכת המים בישראל, ו-75-85% מהביקוש הביתי והעירוני. המים המותפלים משולבים במערכת המים הארצית יחד עם מקורות נוספים כמו הכנרת ומאגרי מי תהום.