שוחים במים עכורים
ביום רביעי האחרון, תושב זיקים הבחין בארבעה מטוסי ריסוס של חברת 'כימניר' מפזרים חומר מעל הים, מה שעורר בהלה ציבורית נרחבת לאחר שפורסם כי רשות המים ריססה את הים בחומרי הדברה רעילים כדי להשמיד אצות שסתמו את מתקני ההתפלה. משרד הבריאות אף המליץ לאסור על דיג ואכילת דגים מהאזור.
עם זאת, גורמים מקצועיים הדגישו כי החומרים שהוטלו לים, המבוססים על נחושת ואלומיניום, אינם רעילים לבני אדם והריכוז שלהם היה זניח ביותר, "בטל בשישים מיליון" לדבריהם. החומרים, שסופקו על ידי חברת "בלוגרין ווטר טקנולוג'יס" הישראלית, מאושרים לשימוש בארה"ב גם במאגרי מי שתייה.
ההחלטה על הריסוס התקבלה בוועדה למתן היתרי הטלה, הכוללת נציגים ממשרדי הגנת הסביבה, הבריאות, החקלאות וארגוני סביבה. למרות התלבטויות בנוגע להשפעה על מיקרואורגניזמים ימיים, הוחלט לאשר את הפעולה בשל מצבו החמור של משק המים והכמות הקטנה של החומר ביחס לשטח. מנכ"ל "צלול", מור גלבוע, היה בין התומכים בהחלטה.
הפעולה בוצעה ללא הודעה מסודרת לציבור או לדייגים, מה שיצר "ואקום" מידעי שהתמלא בדיווחים שגויים והוביל לבהלה. הבעיה האמיתית, לפי הכתבה, היא חוסר השקיפות בניהול משבר המים הכללי וחוסר פתרונות ממשיים. ריסוס האצות, ככל הנראה, לא הניב את התוצאות המקוות, שכן מדד העכירות לא השתנה.
במקביל, שר האנרגיה אלי כהן נמנע ממתן תשובות ברורות לשאלות עיתונאים בנוגע למשבר המים, כולל נתוני שאיבה מהכינרת ותפוקת מתקני ההתפלה. הכתבה מבקרת בחריפות את חוסר השקיפות של הממשלה בניהול המשבר, בעוד מפלס הכינרת ממשיך לרדת. עלות הטיפול במשבר, כולל רכישת ממברנות והריסוס, נאמדת בעשרות מיליוני שקלים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.