בג"ץ מעולם לא סגר תחנת רדיו בגלל תוכן השידורים שלה
טענות של פעילי ימין על "רדיפה פוליטית" וסגירת תחנות רדיו המזוהות עם הימין בשל תכניהן, נדחות במאמר זה. נטען כי תחנות רדיו, כולל ערוץ 7, נסגרו או ננקטו נגדן הליכים בשל עבירות על החוק, ולא בשל תוכן שידוריהן. ערוץ 7, למשל, פעל במשך 15 שנה ללא רישיון, ובג"ץ הורה ב-2003 לבטל חוק שאושר עבורו, לאחר שהתחנה שידרה מהיבשה בניגוד לטענתה ששידרה "מהים בלבד".
המאמר מפרט כיצד רשויות התקשורת בישראל סוגרות תחנות רדיו פיראטיות רבות, לעיתים עשרות בשנה, וכי הדבר נעשה ללא קשר לתוכן השידורים. הוא מציין כי תחנות חרדיות כמו "קול חי" ו"קול ברמה" קיבלו אישורים לשדר ללא מכרז בהתערבות שר התקשורת שלמה קרעי, החלטה שנקבעה כחוסר סמכות על ידי הרשות השנייה. בנוסף, נטען כי היו ניסיונות להעניק לערוץ 7 מעמד חוקי בהליכים מהירים ולא תקינים מצד ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו.
השידורים בישראל מוסדרים בחוקים המחייבים רישיונות וזיכיונות, וזאת בשל היות תדרי הרדיו משאב ציבורי מוגבל. המאמר דוחה את הטענה כי קיימת "רדיפה" של תקשורת ימנית, ומצביע על דפוס הפוך של מהלכים פוליטיים-רגולטוריים שנעשו לטובת תחנות ימניות בעבר ובהווה. הוא מסכם כי בג"ץ לא פסל את ערוץ 7 בשל תכניו, אלא בשל שידוריו הלא חוקיים והניסיון להכשירם בדיעבד ללא מכרז.
