תוכנית "הכרעה" בגדה: האם ישראל מנסה למנוע הקמת מדינה פלסטינית?
בעקבות איומים של שר הביטחון, ישראל כץ, לפתוח במלחמה כוללת בגדה המערבית ולפגוע בפקידים בכירים ברשות הפלסטינית, עולה שוב לדיון תוכנית "הכרעה" שהוצגה על ידי השר בצלאל סמוטריץ'. התוכנית, שאינה רק מסמך אידיאולוגי, נתפסת ככלי להבנת המצב הנוכחי והקשר שלו ל"פרויקט קולוניאלי של טיהור אתני".
על פי דיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו מנצל הסלמות ביטחוניות לצרכים פוליטיים ואישיים, והגדה המערבית משמשת זירה נוחה לכך. אולם, הפעם, המצב חורג מכך, שכן הממשלה הנוכחית אימצה רשמית את תיאוריית ה"הכרעה" מאז הקמתה. בנוסף, הכנסת העבירה חוקים האוסרים על הקמת מדינה פלסטינית וקוראים להחלת ריבונות והתיישבות ביהודה ושומרון, תוך שימוש בשיח דתי קיצוני.
כדי לקדם זאת, הממסדים הביטחוני והפוליטי מעוררים חשש מ"פיצוץ קרוב" בגדה, בעוד ש"מתנחלים", המוגדרים כזרוע ביצועית לא רשמית של הממשלה, פועלים ליצירת סביבה שתגביר את הסיכוי לפיצוץ כזה. מצב זה, המנוגד לכאורה, חושף את המטרות הפוליטיות והאידיאולוגיות של גורמי הימין הקיצוני, המנסים לנצל את המצב האזורי והבינלאומי, הכולל עיסוק בנושאים כמו איראן, לבנון ועזה.
האירועים של 7 באוקטובר לא היו נקודת ההתחלה לתכנון נגד הגדה, שכן הפרויקט ותיק יותר. עם זאת, הם יצרו סביבה אסטרטגית להאצתו, במיוחד לאור העיסוק הבינלאומי במלחמה בעזה והירידה בתשומת הלב למתרחש בגדה. הסכנה הגדולה ביותר אינה קשורה ישירות לאלימות היומיומית נגד פלסטינים, אלא לסביבה התרבותית והפוליטית המאפשרת ומקבלת אלימות זו. כאשר מחיקת פלסטין הופכת לנושא לשיר, הבעיה חורגת מקבוצות קיצוניות ומתחברת לשפה פוליטית ולגיטימציה.
המעבר של הקיצוניות מהשוליים למרחב הציבורי, מההתנחלות לשפה הפוליטית, ומקבוצה חברתית לתרבות עם בסיס חברתי ופוליטי, מעלה את השאלה האם מדובר בחריגות של מתנחלים או בסביבה פוליטית המעניקה להם לגיטימציה. השאלה החשובה אינה "האם הגדה תתפוצץ", אלא מה קורה בפועל בגדה, בעוד שהאזהרות הביטחוניות מתמקדות באיום הפיצוץ. השינוי המסוכן ביותר טמון בתפקיד האלימות, בכליה ובהשלכותיה על הגיאוגרפיה, תוך הדגשת הקשר בין אלימות מתנחלים למדיניות המדינה.
למרות החלטת נתניהו לפרק מאחזים בלתי חוקיים, תחת לחץ אמריקאי, החלטה זו אינה משנה את התמונה הכוללת. פירוק מאחזים אינו מעיד על נסיגה מההתיישבות, אלא על ניסיון לשלוט בכלים ובמראית העין, כדי למנוע מחיר פוליטי מוושינגטון. אם נתניהו מכריז שמדינה פלסטינית לא תקום, סמוטריץ' מבקש למחוק את הסכמי אוסלו, בן גביר מחמש קיצונים, וההתנחלויות מתקדמות, הרי שפרויקט ה"הכרעה" אינו רק מונע הקמת מדינה, אלא יוצר מציאות גיאוגרפית שתמנע זאת הלכה למעשה.
פרויקט ה"הכרעה" שואף להשיג ארבע מטרות: ביסוס שליטה בשטח, הפרדת התנחלויות פלסטיניות, בידוד מזרח ירושלים, והפיכת פתרון שתי המדינות לבלתי ישים גיאוגרפית. למרות גינויים אירופיים והצעות להגבלות סחר עם התנחלויות, צעדים אלו מוגבלים ולא משפיעים על המצב. השאלה הפלסטינית המרכזית אינה צריכה להיות תלויה בתגובת וושינגטון או אירופה, אלא במה הפלסטינים יכולים לעשות כדי להתמודד עם המצב, שכן הגדה נמצאת במרוץ נגד הזמן, תחת לחץ הכיבוש, ההתנחלויות וסוגיית הזמן.
