במקום סגירה: משרד האנרגיה ממליץ להעתיק את בתי הזיקוק של בז"ן לנגב

משרד האנרגיה הישראלי המליץ להעתיק את בתי הזיקוק של קומפלקס בז"ן ממפרץ חיפה ולהקים אותם מחדש במישור רותם שבנגב, בעלות מוערכת של 5-6 מיליארד דולר. המלצה זו מהווה חלופה להחלטה קודמת של הממשלה משנת 2022 לסגור לחלוטין את בז"ן ולהסתמך על דלק מיובא. תוכנית העבודה המקורית, שפורסמה ביוני 2023, קבעה את הפסקת פעילות בתי הזיקוק בחיפה באוגוסט 2029, הריסתם ופינוי הקרקע לטובת פרויקטים של מגורים ומסחר, ואף שקלה העברת חלקים מהטכניון והקמת פארק טכנולוגי. אולם, מלחמת "חרבות ברזל" שינתה את התמונה, והמסקנה החדשה היא שישראל אינה יכולה להסתמך אך ורק על דלק מיובא מחשש לפגיעה בביטחון האנרגטי.

ההמלצה החדשה מבוססת על מחקר אסטרטגי של חברת הייעוץ הבינלאומית BDO, שהוזמן על ידי משרד האנרגיה. המחקר מתחשב בלקחי המלחמה ובחשש משיבושים באספקת הדלק. על פי ההצעה, המדינה תממן את העתקת בז"ן לנגב, ועל פי הערכות, ניתן יהיה להשלים את הקמת המפעלים החדשים עד 2033. מימון הפרויקט יוכל להגיע מהכנסות "מס פחמן" (בלו על דלקים פוסיליים), הצפויות להסתכם בכ-9 מיליארד דולר בעשור הקרוב. בית הזיקוק החדש אמור להיות "היברידי", לייצר דלקים קונבנציונליים וגם דלק תעופתי בר-קיימא (SAF).

ההמלצה החדשה מתחשבת גם בעמדת רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון, אשר קבעה באפריל 2026 כי "ישראל מחויבת לשמר יכולת ייצור עצמאית של מוצרי נפט" וכי "עד שלא יוקם בית זיקוק מתוכנן במישור רותם, אין לקדם צעדים לסגירת בז"ן". בז"ן, המהווה כ-60% מיכולות הזיקוק של ישראל ומייצרת מגוון מוצרים, כולל דלקים, פולימרים ודשנים, נפגע בעבר מירי רקטות. ההחלטה על העתקת המפעלים מעוררת מחלוקת, כאשר מצד אחד נטען כי המפעלים מהווים סכנה לתושבי חיפה, ומצד שני נטען כי המלחמה הדגישה את הצורך בהפחתת התלות ביבוא.

פרסום ההמלצה כ-50 יום לפני הבחירות לכנסת מעלה ספקות לגבי יישומה המהיר, וייתכן שההחלטה תתקבל על ידי הממשלה הבאה. הנהלת בז"ן מסרה בתגובה כי החברה מכירה בחשיבות יכולות הזיקוק המקומיות לביטחון האנרגטי של ישראל וכי היא תמשיך לשתף פעולה עם המדינה.