האם עדיף לקבל העלאה בשכר או קרן השתלמות?
ההחלטה האם לקבל העלאה בשכר או הפקדה לקרן השתלמות היא מורכבת ותלויה במספר גורמים, ובראשם מדרגת המס של העובד ומועד הצורך בכסף. ברוב המקרים, קרן השתלמות עדיפה מבחינה כלכלית, אך לא תמיד.
השוואה פשטנית של 1,000 שקל מול 1,000 שקל מטעה. תוספת של 1,000 שקל לשכר ברוטו עוברת דרך מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, ומשאירה בידי העובד בין 550 ל-650 שקל בלבד, תלוי במדרגת המס. לעומת זאת, הפקדה של 1,000 שקל לקרן השתלמות, במסגרת התקרה, נכנסת במלואה לחיסכון, ללא ניכוי מס. בנוסף, הרווחים בקרן פטורים ממס רווחי הון, בעוד שעל רווחים בתיק השקעות פרטי משלמים 25% מס ריאלי.
ככל שמדרגת המס גבוהה יותר, כך הפער לטובת קרן ההשתלמות גדל. לדוגמה, עובד במדרגת מס של 47% ייהנה מקרן השתלמות ששווה כמעט פי שניים מתוספת שכר זהה. לעומת זאת, בעובד במדרגת מס נמוכה, הפער קטן יותר וההחלטה פחות חד משמעית.
גורמים נוספים המשפיעים על ההחלטה כוללים את יחס ההפקדה בין העובד למעסיק (לרוב 1 ל-3 לטובת העובד), את תקופת הנזילות של הכסף (שש שנים לפדיון מלא, שלוש שנים למטרת השתלמות), והשפעת השכר על זכויות פנסיוניות עתידיות. קרן השתלמות אינה משפיעה על חישובים אלו.
עם זאת, ישנם מצבים בהם העלאה בשכר עדיפה. ראשית, אם לעובד יש חוב יקר בריבית גבוהה, החזר החוב עשוי להיות רווחי יותר מהטבת המס. שנית, אם אין לעובד "כרית ביטחון" של שלושה עד שישה חודשי הוצאות, נזילות הכסף חשובה יותר מהטבת המס. שלישית, אם שכר הבסיס משפיע באופן משמעותי על פיצויים, הפרשות לפנסיה והעלאות עתידיות, ייתכן שהעלאה בשכר תהיה עדיפה, במיוחד לעובדים צעירים בראשית דרכם המקצועית.
לפני קבלת החלטה, מומלץ לשאול את המעסיק על עלות ההקצאה לכל חלופה ולוודא שההפקדה לקרן היא במסגרת התקרה המוכרת.
