מותר לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת? | הפולמוס שפילג את ירושלים לפני 145 שנה - חוזר
לקראת ראש השנה הקרוב, בו היום הראשון חל בשבת, מתעורר מחדש פולמוס הלכתי עתיק יומין בנוגע לתקיעת שופר. בעוד שברוב בתי הכנסת בעולם לא יתקעו בשופר ביום הראשון של החג, כמנהג המקובל, במניין מיוחד בעיר העתיקה בירושלים, בראשות הרב ישראל אריאל, מתכוונים לקיים תקיעות גם בשבת עצמה. מהלך זה מבוסס על פרשנות הלכתית המחדשת, לטענת הרב אריאל, הלכה בת כאלפיים שנה.
הדיון ההלכתי סביב תקיעת שופר בשבת נובע מגזירת חז"ל, שנועדה למנוע העברת שופר ברשות הרבים. בעוד שבימי בית המקדש התקיעה הייתה מותרת, לאחר החורבן תוקנה תקנה שתאפשר זאת רק במקום בו קיים בית דין. המחלוקת המרכזית כיום נסובה סביב הגדרת "בית דין" הנדרש, והאם הוא דורש סמיכה מלאה או די בבית דין קבוע ומוכר. הרב אריאל סבור כי במציאות הנוכחית, בה תאריך החג ידוע בוודאות, ניתן לחדש את התקיעה גם ללא בית דין סמוך, תוך הסתמכות על דעות של ראשונים ואחרונים. מנגד, הרב אברהם מימון מייצג את עמדת רוב הפוסקים המתנגדים לשינוי המנהג, ומדגיש את חשיבות המסורת והימנעות הדורות האחרונים מחידוש זה.
המאמר מציג גם את עמדתו של הרב יוסף חיים אוהב ציון, המביא את הממד המיסטי והקבלי לדיון. לטענתו, בהיעדר תקיעת שופר בשבת, התיקון הרוחני נעשה מאליו מכוח קדושת השבת, וניתן להשלימו באמצעות כוונות ומעשים. הדיון נוגע גם במחלוקת היסטורית דומה מירושלים של לפני 145 שנה, סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את התקיעה, וכן בסוגיות הלכתיות נוספות כמו עלייה להר הבית.
בפועל, ברוב בתי הכנסת בארץ ובעולם, התקיעה בשופר תתקיים ביום השני של ראש השנה. אולם, במניין המיוחד בעיר העתיקה, התקיעה בשבת תתקיים כמתוכנן. המאמר מסכם כי המחלוקת רחוקה מסיום, וההכרעה המעשית נותרת לשיקול דעתם של רבנים וקהילות.
