בנק ישראל: תוכנית העצמאות הביטחונית תביא לזינוק בחוב הלאומי

תוכנית "העצמאות הביטחונית" של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמטרתה להרחיב את התעשייה הצבאית הישראלית כך שתספק את כל צורכי צה"ל באופן עצמאי, צפויה להוביל לזינוק דרמטי בחוב הלאומי של ישראל. על פי הערכות בנק ישראל, התוכנית, הכרוכה בתוספת של כ-350 מיליארד שקל לתקציב הביטחון על פני עשור, תעלה את יחס החוב לתוצר לרמות שיא של 81% עד 2035. במקרה של הפסקת הסיוע האמריקאי, יחס זה צפוי להגיע ל-83%.

בבנק ישראל ובמשרד האוצר מזהירים כי התוכנית, שהוכרזה ללא התייעצות עם גורמי מקצוע, מבוססת על הנחת המשך הסיוע האמריקאי, וכי הפסקתו תביא לנזק פיסקלי קשה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ציין כי רמת חוב כזו אינה בת קיימא, וסגנית הממונה על התקציבים באוצר, תמר לוי בונה, הזהירה מפני "קיר פיננסי" וקריסה כלכלית בדומה למשבר ביוון.

התוכנית, שעלותה מוערכת בכ-108 מיליארד דולר (כ-330 מיליארד שקל) במשך עשור, נועדה להפחית את התלות בסיוע האמריקאי, המוערך בכ-3.8 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, כלכלנים מזהירים כי התוכנית עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית, להגדיל את תשלומי הריבית על חשבון שירותים חברתיים, ולהוביל להורדת דירוג אשראי בינלאומי.

ההכרזה על התוכנית, שזכתה לכינויים כמו "עצמאות חימושית" או "סופר ספרטה", עוררה בהלה בשווקים הפיננסיים, שהגיבו בירידות שערים חדות בבורסה. ראש הממשלה נתניהו נאלץ לכנס מסיבת עיתונאים כדי להרגיע את המשקיעים ולהבהיר כי כוונתו הייתה לסקטור הביטחוני בלבד.

האופן שבו אושרה התוכנית, ללא דיון מעמיק בפורומים הממשלתיים והמקצועיים, מעלה שאלות לגבי איכות קבלת ההחלטות בממשלה והסיכון הכרוך בריכוז החלטות אסטרטגיות בידי הדרג הפוליטי ללא מנגנוני בלמים ואיזונים.