ההסתדרות חתמה על רפורמת החשמל שאותה כביכול חסמה
מאמר בוחן את הטענה הרווחת לפיה השמאל וההסתדרות חסמו באופן שיטתי רפורמות תחרותיות של הליכוד, וטוען כי עובדות בנוגע לרפורמות החשמל, התעופה והנמלים סותרות טענה זו. בנוגע לרפורמת החשמל, המאמר מציין כי ההסתדרות הייתה צד חתום על ההסכם שאפשר את יישומה במאי 2018, לאחר 22 שנות ניסיונות. ההסכם, שנחתם בין ההסתדרות, משרדי האוצר והאנרגיה וחברת החשמל, כלל צמצום של כ-25% מכוח האדם ופרישת כ-1,800 עובדים. הרפורמה פתחה את תחום אספקת החשמל לתחרות, ועד 2023 הגיע חלקם של יצרנים פרטיים לכ-40% מייצור החשמל.
גם רפורמת "שמיים פתוחים" בתעופה, שאושרה באפריל 2013, עברה ברוב מוחץ של 16 מול 3 שרים, כאשר בין המתנגדים בלטו דווקא שרי ישראל ביתנו, ולא שרי שמאל. הרפורמה, שנכנסה לתוקף באפריל 2014, הובילה לירידה משמעותית במחירי הטיסות לאירופה והפכה את הטיסה לנגישה יותר.
בנוגע להפרטת הנמלים, המאמר מציין כי גם שם השלב המכריע עבר, והוקמו נמלים פרטיים חדשים שהחלו לפעול והביאו לתחרות. ההתנגדות שהייתה באה מוועדי עובדים שפעלו בתוך הליכוד, ולא מהשמאל, ולא עצרה את המהלך. המאמר מסכם כי בשלוש הרפורמות הללו, השלב המכריע עבר, המבנה השתנה, וחלוקת המתנגדים לא התאימה לציר "שמאל מול ליכוד", בניגוד לנרטיב פוליטי שקידם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו.
העיכובים ברפורמות, כמו ברפורמת החשמל שהתעכבה 22 שנה, נבעו מכשלים ממשלתיים ורגולטוריים לא פחות מהתנגדות ועדים. המאמר מפריך את הטענה כי השמאל וההסתדרות הם אלו שבלמו את הרפורמות, ומציג את ההסתדרות כצד חתום על הסכמים מרכזיים.
